|
|
עמוד:38
שיקולים מבצעיים ואופרטיביים - נראה כי במאי 1973 צבאות מצרים וסוריה לא נמצאו ברמת המוכנות הנדרשת ליציאה למלחמה במספר היבטים : מצרים וסוריה עדיין קיוו לקבל מברה"מ אמצעי לחימה שביקשו והסובייטים טרם נענו ; מערכת התיאומים בין הצבאות טרם הושלמה ; כמו כן , במוקד תכנית ההונאה המצרית עמד התרגיל “ תחריר " 41 שכאמור , עמד להתבצע בסוף השנה . הקדמתו לחודש מאי הייתה מעוררת ללא ספק את חשדה של ישראל והייתה עלולה לסכל את ההפתעה האסטרטגית שקיוותה מצרים להשיג . לחץ סובייטי למנוע מלחמה סמוך למועד ועידת פסגה בין מנהיגי ברה"מ וארה"ב ביוני - 1973 הערכה זו מצוינת במאמר של יואל בן פורת ואריה לויטה , אשר טוענים כי בריה"מ הייתה מודעת לכוונות מצרים וסוריה לפתוח במלחמה במאי 1973 והפעילה עליהן לחץ כבד להימנע מכך , מחשש שמלחמה כזו תפגע באינטרסים האסטרטגיים של בריה"מ ביחסיה עם ארה"ב . החלטה עצמאית של אנואר סאדאת להימנע ממלחמה בסמוך לוועידת הפסגה - בשלהי שנת 1972 ובתחילת 1973 התנהלו מגעים בין מצרים לארה"ב כדי לקדם מהלכים מדיניים בין מצרים לישראל . סאדאת ידע כי בתום מהלך מלחמתי מול ישראל , יזדקק לארה"ב כדי לקטוף את פירות המלחמה , ולפיכך למצרים היה אינטרס אסטרטגי מובהק לשמור על יחסים תקינים עם הממשל האמריקני . כמו כן , למרות “ ההתקררות" ביחסי מצריםברה"מ לאחר המשבר ביניהן , 1972-ב מצרים הייתה תלויה בסיוע הצבאי של בריה"מ במקרה של מלחמה . לפיכך היה אינטרס מצרי ברור שלא לפגוע בפגישת הפסגה ביוני , 1973 שהייתה חשובה לברה"מ . צעדי הכוננות שנקטה ישראל במסגרת “ כחול לבן" - אחת ההערכות גורסת כי מצרים וסוריה אכן התכוונו לפתוח במלחמה במאי- יוני , 1973 אולם מכיוון שהתברר להן כי ישראל מודעת לכוונותיהן ונערכת לקראתן - החליטו לצאת למלחמה במועד שבו יוכלו ליהנות מיתרונות של הפתעה אסטרטגית . הערכת אמ"ן במהלך אירועי “ כחול - לבן" “( הקונספציה - ) " אמ"ן העריך שהסבירות למלחמה נמוכה מכיוון שלמצרים לא הייתה אז יכולת לצאת למתקפה כוללת נגד ישראל ( בהיעדר אמצעי לחימה נוספים שהיו דרושים לה וטרם קיבלה מבריה"מ : מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי קרקע-קרקע מדגם “ סקאד , " שיכלו לאיים על מטרות אסטרטגיות בעומק שטחה של ישראל . ( וכן מפני שסוריה לא יכלה להסתכן לבדה במלחמה נגד ישראל . לפיכך למרות המידע ההתרעתי העריך אמ"ן שהסבירות למלחמה נותרה נמוכה . אמ"ן העריך את המידע ההתרעתי שהתקבל באפריל 1973 כחלק מניסיון מצרי להפעיל לחץ על מנהיגי ארה"ב וברה"מ , אשר נפגשו בוושינגטון , לפעול לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה . 1967-ב סיכום ראשית , חודש מאי 1973 אכן היה אחד המועדים האפשריים לפתיחת מלחמה בהתאם להמלצות הוועדה בראשות גמאסי . איננו יודעים מדוע נשללה אפשרות זו במהלך ועידת הפסגה בין נשיאי סוריה ומצרים , אשר בחרו בחודש אוקטובר כעיתוי המועדף למלחמה . אשר לסיבות שהובילו לדחייה , גם כיום אין העובדה שאמ"ן צדק בהערכתו ואכן המלחמה לא פרצה במאי , 1973 הגבירה את הביטחון העצמי של ראשי הארגון ומנעה תחקור מעמיק הניסיון של אמ"ן לשכפל כביכול את “ הצלחת מאי " 1973 באוקטובר , 1973 תוך הפגנת שאננות והתעלמות מהסימנים המעידים על מלחמה קרבה , היו ללא ספק בין הגורמים לכשל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים
|
|