|
|
עמוד:36
תעלומת הכוננות מידע התרעתי שהתקבל בחודש אפריל 1973 אותת כי בכוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל בתוך כחודש . באמ"ן סברו כי הסבירות למהלך נמוכה , ולמרות זאת החליטה צמרת ההנהגה המדינית והצבאית לנקוט בצעדי מוכנות - “ כוננות כחול-לבן . " האם אכן הייתה כוונה מצריתסורית לצאת למלחמה במאי 1973 ומדוע לא התממשה ? שאול שי | אל"ם ( דימ ( ' רמ"ח היסטוריה לשעבר בחודש אפריל 1973 התקבל מידע התרעתי אודות כוונות מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל . למרות הערכת אמ"ן כי קיימת סבירות נמוכה למלחמה , החליטה צמרת ההנהגה המדינית והצבאית בישראל לנקוט בצעדי מוכנות נוכח האפשרות שתפרוץ מלחמה . במאי 1973 הערכת אמ"ן התאמתה ומלחמה לא פרצה במועד זה . אולם לאירועי אפריל- מאי 1973 היו השלכות כבדות משקל באשר למוכנותה של ישראל למתקפה הסורית - מצרית באוקטובר אותה השנה . בחלוף 40 שנה מאז כוננות “ כחול-לבן" מנסה מאמר זה לבחון האם אכן הייתה כוונה מצרית-סורית לצאת למלחמה במאי 1973 ומדוע לא פרצה המלחמה במועד זה . המידע ההתרעתי מגיע במהלך חודש אפריל 1973 התקבלו ידיעות אודות כוונות של מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל . חלק מהמידע אף נקב בתאריכים קונקרטיים : בחודש מאי 7 ) או ( 19 או בתחילת יוני . נוסף על כך , הגיעו בחודש אפריל למצרים טייסת מטוסי “ האנטר" עיראקית על טייסיה 16-ו מטוסי "מיראז"' מלוב , ואילו לסוריה החלו להגיע כוחות ממרוקו . באפריל זוהה בתצלומי אוויר תגבור חזית התעלה בארטילריה . יצויין כי לא נמצאו סימנים נוספים שיכולים היו להעיד על הכנת הכוחות המצריים והסורים למלחמה . 13-ב באפריל , 1973 בהערכת מצב שכינס שר הביטחון , משה דיין , העריך ראש אמ"ן אלי זעירא כי המידע ההתרעתי לכשעצמו והגעת המטוסים מעיראק ולוב למצרים אין בהם כדי להעיד כי המצרים מתכוונים ליזום מלחמה , שכן לדבריו הם אינם כה טיפשים לחשוב שיש להם סיכוי לנצח בה . לפיכך אמ"ן סבר כי הסבירות למלחמה נותרה נמוכה . ההערכות של שר הביטחון דיין והרמטכ"ל דוד ( דדו ) אלעזר ביחס למידע ההתרעתי שאליו נחשפו היו מחמירות יותר . בהערכת המצב האמורה ציין הרמטכ"ל : “ באינסטינקט אני מרגיש הפעם שזה יותר רציני מאשר בהתרעות אחרות ... יש לי ביטחון שזה לא פחות מחודש מהיום , כך שיש לנו זמן להיות מוכנים" . לפיכך , למרות הערכת אמ"ן שהסבירות למלחמה נמוכה , הורה הרמטכ"ל לצבא להעלות את הכוננות ולנקוט בהכנות הדרושות לאפשרות . הרמטכ"ל ציין במפורש שהורה על הצעדים “ על אף ההערכה בדבר הסבירות , כדי לענות לאפשרות היותר חמורה של פתיחה כוללת באש בחזית המצרית והסורית במקביל או בדרוג קל . " נוכח הצטברות המידע ההתרעתי בדבר כוונות מצרים וסוריה לצאת למלחמה בחודש מאי , התכנסה 18-ב באפריל הצמרת הביטחוניתמדינית “) המטבח של גולדה , ( " לדיון בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר ובהשתתפות שר הביטחון דיין , השר ישראל גלילי , הרמטכ"ל אלעזר וראש המוסד צבי זמיר . מרבית המשתתפים בדיון סברו כי יש להתייחס בחומרה למידע ההתרעתי ולהיערך לקראת האיום , בעוד ראש אמ"ן דבק בעמדתו שהסבירות למלחמה נותרה נמוכה . בסיכום הדיון , ראש הממשלה ומרבית השרים אימצו את הגישה המחמירה ולפיכך חייבו נקיטה של צעדי המוכנות . בדיון 13-ב באפריל , 1973 בהערכת מצב שכינס שר הביטחון , משה דיין , העריך ראש אמ"ן אלי זעירא כי המידע ההתרעתי לכשעצמו והגעת המטוסים מעיראק ולוב למצרים אין בהם כדי להעיד כי המצרים מתכוונים ליזום מלחמה , שכן לדבריו הם אינם כה טיפשים לחשוב שיש להם סיכוי לנצח בה ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים , אלוף אלי זעירא . דבק בעמדתו שהסבירות למלחמה נותרה נמוכה
|
|