|
|
עמוד:25
נשיא מצרים , סאדאת , ואף כינה אותו “ ידידי היקר . " הדבר אף קיבל את ביטויו כאשר הוא הודח ועזב את איראן , סאדאת הזמין אותו למצוא מקלט במצרים , וכך אכן קרה . השאה שחלה , מת בסופו של דבר במצרים ונקבר בה ( . ( 1980-ב סאדאת אף התייעץ עם השאה , אצלו ביקר בסוף , 1977 לגבי החלטתו להגיע לירושלים ולפתוח בתהליך השלום עם ישראל . השאה של איראן , שקיים קשרים טובים עם ישראל , ואף קיים מפגשים חשאיים עם מנהיגים ישראליים , עודד אותו בכוונותיו לעשות כן . הצדיק היחיד מבין ידידינו באותה עת באיזור , שמסכת קשריו עימנו התנהלה בחשאיות רבה , היה המלך חוסיין . על-פי מקורות ישראליים התריע המלך הירדני בפני ההנהגה הישראלית על כוונות של מצרים וסוריה נגד ישראל שלוש פעמים – 9-ב במאי , 1973 17-ב ביולי וב6- באוגוסט אותה שנה . הפגישה עם הבכירים הסורים בסוף אוגוסט , והדברים ששמע מפי הנשיאים סאדאת ואסד בפגישותיו עימם בקהיר 12-10-ב בספטמבר אותה שנה , הביאוהו לאותה פגישה מפורסמת עם ראש ממשלת ישראל , גולדה מאיר , 25-ב בספטמבר , בה הזהיר את ישראל מפני המלחמה הקרובה . אכן איש אמיץ שהוכיח את ידידותו הלכה למעשה בהתנהלותו ובצעדים שנקט באותה עת . כך קרה שישראל טיפחה קשרים אסטרטגיים עם מדינות וגורמים חשובים באיזור , ואף זכתה ברווחים חשובים בגינם בתחומים שונים , אך בכל הנוגע להתרעה מפני המלחמה העתידה לבוא , אכזבו אותה מרבית ידידיה באיזור , למרות שנחשפו לענין על-ידי בעלי הדבר עצמם , במועד כזה או אחר לפני שזו פרצה . הערות 1 שאד'לי : חציית התעלה , עמ' . 149-148 , 98-96 2 תולדות הצבא הערבי הסורי , כרך , 'ג פרק , 2 עמ' . 43 שאד'לי , עמ' . 202 , 90 3 שאד'לי עמ' . 107 מסעוד אל-ברזאני : ברזאני ותנועת השחרור הכורדית . חלק : 'ג מהפכת אלול , 1961-1975 פרק 17 עמ' . 288-287 4 מצטפא טלאס , מראת חיי , כרך , 'ג פרק . 55 5 אורי בר יוסף : הצופה שנרדם , עמ' ; 246-243 אבי שליים : המלך חוסיין , ביוגרפיה פוליטית , עמ › . 316-314 " מהו המסר בפיך לאיש המודיעין כיום , בעקבות לקחי המלחמה שלך " ? בשנת 1973 הייתי קמ"נ דרום . לקראת 6 באוקטובר , למרות סימנים מעידים לא מבוטלים , לא הערכתי כי הצבא המצרי ייצא למלחמה . אני מכיר באחריותי האישית לכך , והחלטת וועדת אגרנט בענייני הייתה כי “ אין להעסיקו בתפקידי מודיעין . " ממרחק השנים , אוכל לומר במה שגיתי , ומה לדעתי צריך לעשות אחרת . אתמקד 5-ב סוגיות : . 1 סימנים מעידים מנקודת מוצא שלא ניתן לבנות על כך כי במצבי אי ודאות יהיה בידנו מודיעין באשר לכוונות האויב ( דוגמת אוקטובר , ( 1973 פותחה שיטה לבחינת סימנים מעידים למלחמה ואכן היו כאלה . לקח – לעובדות צריך להיות תמיד משקל יתר על פני כל הנחות יסוד כלשהן . העובדות במקרה הזה היו הסימנים המעידים למלחמה . לקמ"ן אמליץ - הישמר מ"אל תבלבל אותי עם עובדות יש לי כבר את התמונה המלאה . " . 2 יכולות וכוונות לאחר המלחמה נדונה הסוגיה התורתית , האם על המודיעין להציג את יכולות האויב ואת כוונותיו , או להציג יכולות בלבד . לדעתי על המודיעין להציג יכולות וכוונות , אך הערכת כוונות שאיננה מבוססת על חומר מודיעיני צריכה להיות מוצגת ככזו , ומכאן שיש להתייחס אליה בערבון מוגבל . לדוגמא – ביום חמישי 4 באוקטובר , 1973 בדיון שהתקיים בחמ"ל מפקדת פיקוד הדרום , הצגתי תמונת מצב של הצבא המצרי ודרכי פעולה אפשריות . סיימתי במילים : “ הצבא המצרי יכול לצאת למלחמה מהיערכותו הנוכחית בכל עת . " עד כאן יכולות . הוספתי אחרי כן גם כוונות , אשר לצערי היו “ להערכתי הוא לא יעשה זאת . " הייתה כאן אמנם הפרדה , אך במבט לאחור לאחור הייתי צריך להוסיף כי זו הערכה אשר איננה נשענת על חומר מודיעין קונקרטי , ועומדת בניגוד לסדרה של סימנים מעידים המצביעים דווקא על אפשרות של מלחמה . לקח – לאחר הצגת דרך פעולה לאויב המתבססת על יכולותיו , צריכה להיות מוצגת הערכת כוונותיו . הערכת הכוונות תוצג תוך כדי הבלטה האם ועד כמה היא מתבססת על חומר מודיעין קונקרטי . 3 הצורך בהערכת כוונות עצמאית ברמות השונות בעניין הכוונות נשענתי אז במידה רבה מדי על המטה הכללי . במבט לאחור לא הייתי צריך לעשות זאת , היה עלי לגבש הערכת כוונות עצמאית משלי . לקח – הערכת הכוונות צריכה לכלול 2 חלקים : הערכת הכוונות של המפקדה הממונה ; והערכת הכוונות של הקמ"ן המציג את סיכום המודיעין . קביעה תורתית שכזו תעודד פלורליזם וחשיבה עצמאית ברמות השונות . . 4 אם אתה חושב אחרת ? אם גיבשת הערכה שונה משל הרמה הממונה או משל מפקדך , אינך יכול להסתפק בהצגתה בעל פה , וגם לא בהעלאתה על הכתב בסיכום מודיעין כלשהו . עליך לוודא שהערכתך לא רק נשמעה או נקראה , אלא נדונה ונשקלה כיאות , במטה שלך וברמה הממונה , ואינך רשאי להרפות עד שלא נעשה כך . . 5 האם על הקמ"נ להסתפק בהצגת תמונת המודיעין או עליו להשש תתף גם בהערכת המצב ? לדעתי על הקמ"ן להשתתף בהערכת המצב תוך הצגת המלצותיו . אם קמ"ן פיקוד הדרום היה נוקט בגישה המצמצמת , אזי הארמיה השלישית לא היתה מכותרת ( כיתור הארמיה השלישית בוצע בהמלצתו . ( ולסיום , כמי שמשתתף בהערכת המצב , ראה שעוסקים במסגרת החלק האג"מי גם באפשרות “ מה יקרה אם טעינו בהערכת הכוונות והאויב מממש את יכולותיו . " זאת כדי שלא יישמע פעם נוספת משפט דוגמת “ והיה והמצרים יפתחו במלחמה ... אז מה " ! תא"ל ) מיל ( דוד גדליה קמ"ן פיקוד דרום במלחמה
|
|