|
|
עמוד:23
שמחתו על ההחלטה לצאת למלחמה נגד ישראל , והבטיח לו כי מרוקו תיטול בה חלק , ותשלח סיוע למצרים כפי שהבטיחה בפגישה בפברואר . 1972 שר ההגנה הסורי , 'לואא' ( אלוף ) מצטפא טלאס , מספר בזכרונותיו כי שיתוף הפעולה הערבי וההערכות למלחמה קיבלו עידוד רב מן ההחלטות שהתקבלו בכינוסה 12-ה של מועצת ההגנה הערבית המשותפת 29-27-ב לנובמבר , 1971 שהדגישו את ההשתתפות הכלל ערבית הצבאית במלחמת השחרור ( הכוונה למלחמת “ יום הכיפורים . (“ המלחמה הוגדרה באופן מדויק בכינוס הרמטכ “ לים הערבים , שהתקיימה 12-ב בדצמבר , 1972 כלהלן : עיראק תשגר שתי טייסות מטוסי “ הוקר האנטר , “ דיוויזיה משורייינת ודיוויזיית חי “ ר לחזית הירדנית ; ערב הסעודית תשגר שתי טייסות “ לייטנינג “ לחזית הירדנית , ושתי טייסות דומות לחזית המצרית ; לוב תשגר שתי טייסות “ מיראז 3 “ ' לחזית המצרית ; אלג'יריה - שתי טייסות “ מיג 21 “ ושתי טייסות “ מיג “ 17 לחזית המצרית ; מרוקו – טייסת , 5-F חטיבת שריון לחזית המצרית , ואגד חי “ ר וגדוד טנקים לחזית הסורית , וכווית - שתי טייסות “ לייטנינג “ לחזית המצרית . כינוס מועצת ההגנה הערבית המשותפת , שנערך 30-27-ב בינואר , 1973 אשרר את המלצות הרמטכ “ לים הערבים , שמומשו במלחמה . עיראק לא הייתה בסוד ההחלטה המצריתסורית לצאת למלחמה . 1973-ב עם זאת , המצרים ניסו לבדוק את האפשרות להשיג מבגדד סיוע צבאי למקרה של פרוץ מלחמה חדשה עם ישראל . הרמטכ “ ל המצרי שאד'לי ביקר בה בסוף מאי-תחילת יוני 1972 במטרה לבדוק אפשרות זו , אך מארחיו ( ובכללם הנשיא אל-בכר וצדאם חוסיין , שהיה אז סגן הנשיא , והאיש החזק במשטר בעיראק . ( ציינו בפניו כי עיראק זקוקה לכוחותיה כדי להתמודד מול שתי בעיותיה העיקריות- איראן והכורדים . בעקבות כך שלח הנשיא סאדאת באפריל 1973 איגרת למנהיג הכורדי , מולא מצטפא אל-ברזאני , שהועברה אליו דרך השגריר המצרי בבגדאד , ובה הביא לידיעתו כי מצרים שוקלת ברצינות לפתוח במלחמה מוגבלת נגד ישראל בעיתוי קרוב . סאדאת ביקש מברזאני שלא לנצל את המצב הזה ולא לפתוח בפעילות כלשהי נגד הצבא העיראקי . שכן מהלך כזה יפגע ביכולתו של צבא עיראק להשתתף במלחמה נגד ישראל . יש להניח שאיגרת דומה נשלחה גם לשאה של איראן , שהיה מקורב לנשיא סאדאת . הנשיאים סאדאת ואסד שאפו לשתףבמלחמה זו גם את ירדן . זאת בעיקר משום גבולה המשותף עם ישראל . הם גם הניחו כי העובדה שישראל כבשה חלק נכבד משטחה של הממלכה ( הגדה המערבית ) תניע את המלך להצטרף . מסיבה זו הוחלט לשלוח את שר ההגנה הסורי טלאס וראש המודיעין הצבאי שלה עמיד ( תא"ל ) חכמת שהאבי לירדן 28-ב באוגוסט , 1973 במטרה להיפגש עם המלך חוסיין ובכירים ירדניים כדי לברר את נכונותם ויכולתם להשתתף ולתרום למלחמה הממשמשת ובאה . המלך אכן קיבל את המשלחת הסורית שהגיעה אליו , כשהיא נושאת עימה את איגרתם המשותפת של הנשיאים סאדאת ואסד , כשבפגישה נכחו גם אחיו , הנסיך חסן , וראש הממשלה ושר ההגנה , זיד אל-רפאעי . הסורים הציגו את המצב הכללי באזור , כאשר הנחיות הנשיא אסד בנושא היו ברורות היטב לבכירים הסורים : במידה ויבינו שהמלך אינו ממהר להצטרף למלחמה , אין לחשוף בפניו את פרטי התכנית , אך אם יגלה נכונות לכך , הרי שאז יש הנשיאים סאדאת ואסד שאפו לשתף במלחמה זו גם את ירדן . זאת בעיקר משום גבולה המשותף עם ישראל . הם גם הניחו כי העובדה שישראל כבשה חלק נכבד משטחה של הממלכה ( הגדה המערבית ) תניע את המלך להצטרף חוסיין בן טלאל , מלך ירדן . מיהר להגיע לארץ , ולספר לנו את המידע שבידיו על כך שצבאות מצרים וסוריה עומדים לצאת למלחמה נגדנו , וזאת בעיתוי קרוב
|
|