פספוס כחול לבן

עמוד:21

הכוח . בשבת בבוקר נתקבלה הידיעה הנוספת של המוסד , אשר הפכה את פתיחתה של מלחמה כוללת על ידי האויב באותו יום לכמעט ודאית . בדיון בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון המליץ הרמטכ"ל על גיוס מערך המילואים כולו . שר הביטחון צידד בגיוס אותו סדר כוחות שהספיק , לדעת הרמטכ"ל , למטרת מגננה . ועדת אגרנט קבעה שחל עיכוב של כשעתיים בגיוס אותו סדר כוחות , שלו הסכים שר הביטחון , וזאת מפני שהרמטכ"ל המתין להכרעת ראש הממשלה בשאלת גיוס מלוא מערך המילואים . ראש הממשלה אישרה בשעה 9 . 05 את גיוס סדר הכוחות למגננה , ובשעה 0925 הכריעה לטובת גיוס מלא של סדר הכוחות לפי הצעת הרמטכ"ל . באותו דיון אצל ראש הממשלה הוחלט שלא להנחית מתקפת מנע , כפי שהציע הרמטכ"ל . בישיבת הממשלה שנערכה מיד לאחר מכן , 1200-ב בצהרים , לא התנגדו שרי הממשלה להחלטה . פתיחת המלחמה על ידי מצרים וסוריה ביום הכיפורים תשל"ד 6 ) באוקטובר ( 1973 בשעה 1400 בקירוב , הפתיעה את צה"ל . עד לשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום לא העריך הפיקוד העליון שמלחמה כוללת תפרוץ . בבוקרו של אותו יום , כשכבר התברר לו שהמלחמה תיפתח , הניח הפיקוד העליון שהיא תפרוץ רק עם שקיעת החמה . התרעה קצרה זו לא אפשרה גיוס מסודר של המילואים וחייבה גיוס חפוז של מילואי כוחות היבשה , שלא לפי לוחות הזמנים ונהלי הגיוס התקינים . הטעות הנוספת של 4 שעות , בין שעה 1800 לשעה , 1400 קיצרה אף יותר את מרווח הזמן בין קריאת המילואים לבין הפתיחה באש מצד האויב . טעות זו גרמה לשיבושים נוספים בכוננות של הכוחות הסדירים בחזיתות , ובפריסתם הנכונה בעיקר בחזית התעלה . אולם לא ניתן לתלות רק בטעויות של אמ"ן את שיבוש מהלכיו של צה"ל בראשית המלחמה . נוספו עליהן משגים בהפעלת כוננותו של צה"ל בימים שקדמו למלחמה . הרמטכ"ל אמנם הורה למערך הסדיר כולו להיערך למלחמה , אולם חל איחור ללא הצדקה בגיוס המילואים . הרמטכ"ל , חייב היה , לפי הנתונים שהיו בידו , להמליץ על גיוס מילואים חלקי בכוחות היבשה עוד מראשית השבוע שקדם למלחמה , כדי לקיים את היחס הנכון בין כוחות האויב שהיו בכוננות מלאה וערוכים נגדנו , לבין כוחותינו . לכל המאוחר צריך היה להמליץ , לאור הידיעות שהגיעו , על גיוס כוח ניכר ביום 5 , 'ו באוקטובר , בבוקר , עת הורה על כוננות “ מנעול , " אפילו בהנחה שכוונות האויב עדיין לא היו ברורות אותה שעה . ההסתמכות המוחלטת על הבטחת אמ"ן , כי ביכולתו להעניק לצה"ל תמיד התרעה מספקת לגיוס מסודר של המילואים , גרמה לכך שלא הוכנה תכנית הגנה מעובדת כראוי לפרטיה , למקרה שהכוח הסדיר יצטרך לעצור לבדו התקפה כוללת של האויב בחזית המצרית ובחזית הסורית בעת ובעונה אחת . וכך , כאשר צה"ל הופתע כפי שהופתע , לא היה לו מענה הולם . ** אף אחרי קבלת ההתרעה בבוקר שבת לא נפרס כוח השריון הסדיר בחזית התעלה מבעוד מועד פריסה אופטימאלית . בנסיבות שנוצרו , לפי תכנית “ שובך יונים" שהייתה קיימת לפריסה הגנתית של הכוח הסדיר . על אף התגבור , שמר כוח זה על היערכות בט"ש על פי שיקולי אלוף הפיקוד ( ובגיבוי הרמטכ"ל . ( כמו כן לא ניתנה באותו הבוקר הנחיה ברורה לדרגים הנמוכים , כיצד להיערך לקראת ההתקפה , והשתרר חוסר בהירות במתן פקודות מבצעיות ובווידוא ביצוען . סיכום מרבית הביקורת על הפתעת יום הכיפורים מופנית בדרך כלל אל אמ"ן ועוסקת בטעויותיו לגבי הערכת כוונות האויב . אולם מן הראוי לבחון גם את המידע אשר מונח היה לפני הפיקוד העליון , המטכ"ל , שר הביטחון והקבינט “) המטבח של גולדה ( " בנוגע ליכולות האויב בהתייחס לסדר הכוחות של צבאות סוריה ומצרים , עוצמתם , והיערכותם ההתקפית החריגה . בתחום זה ברור כי כל הנוגעים בדבר היו מודעים היטב להתפתחויות . מודעות זו אף לוותה בצעדים בתחום בניין הכוח המבצעי - החל מכוננות “ כחול לבן , " דרך תגבור רמת הגולן בראש השנה ועד לנוהל הקרב 36-ב השעות האחרונות לאחר הגעת מידע , שסתר לחלוטין את התפיסה שהתקיימה קודם . לגבי היערכות הצבא הסדיר . 36-ב שעות אלה ניתן להבין , כפי שהצביעה ועדת אגרנט , שהייתה הערכת חסר של האויב . סירבנו להאמין שהם “ יעזו" לתקוף והנחנו שאם בכל זאת יעזו - אזי הצבא הסדיר יספק בלימה , וכאשר יגיע גיוס המילואים לשדה הקרב תועבר המלחמה לשטח האויב ותוכרע במהירות . גם על פי ועדת אגרנט , המודיעין שהצטבר לפני המלחמה הספיק כדי להיערך אל מול האויב בצורה טובה יותר , שתכלול גיוס מילואים חלקי לכל הפחות . האם המודיעין שהיה ברשותנו בדבר יכולותיהם לא היווה התרעה מספקת ? מקורות ארכיון צה"ל , דו"ח ועדת אגרנט , ירושלים , , 1975 גרסת . 2007 ארבל דוד , אורי נאמן , שיגיון ללא כיפורים , ידיעות אחרונות- ספרי חמד , ת"א , . 2005 גולן שמעון , מלחמה ביום הכיפורים , צה"ל , המחלקה להיסטוריה , . 2012 חצב , כתבה מיוחדת : 29 , 843 / 0030 ספטמבר . 1975 הערות 1 שמעון גולן , מלחמה ביום הכיפורים , צה"ל , המחלקה להיסטוריה , עמ' . 143 2 גולן , שם , עמ' . 144 3 חצב , כתבה מיוחדת : 29 , 843 / 0030 ספטמבר , 1975 עמ' . 37-38 4 גולן , שם , עמ' . 151 5 גולן , שם , עמ' . 163 6 דוד ארבל , אורי נאמן , שיגיון ללא כיפורים , ידיעות אחרונות-ספרי חמד , ת"א , , 2005 עמ' . 187-192 7 גולן , שם , עמ' . 167 8 ועדת אגרנט , דו"ח , 2 עמ' . 51-54 9 גולן , שם , עמ' . 214 10 ועדת אגרנט , דו"ח , 3 עמ' . 32 ההסתמכות המוחלטת על הבטחת אמ"ן , כי ביכולתו להעניק לצה"ל תמיד התרעה מספקת לגיוס מסודר של המילואים , גרמה לכך שלא הוכנה תכנית הגנה מעובדת כראוי לפרטיה , למקרה שהכוח הסדיר יצטרך לעצור לבדו התקפה כוללת של האויב בחזית המצרית ובחזית הסורית בעת ובעונה אחת ועדת אגרנט . הייתה הערכת חסר של האויב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא