|
|
עמוד:19
שנשארו תקפות עד פרוץ המלחמה . במהלך התקופה הגיעו ידיעות מודיעיניות שנקבו בכמה מועדים בחודש יוני , שבהם אמורים היו לפרוץ מעשי האיבה . מצב “ כחול לבן" נמשך . 21-ב במאי הורה שר הביטחון , רא"ל ( מיל ) משה דיין , להתכונן לפתיחת מלחמה מצד מצרים וסוריה בסוף קיץ . 1973 במסגרת תוכנית העבודה המואצת בתקופת “ כחול לבן" נערכו שינויים בתחום הסד"כ , התשתית הלוגיסטית וההצטיידות . בין היתר הוקדמה הקמת אוגדה , 210 מהמועד המתוכנן , יוני , 1974 ליוני ; 1973 הוקדמה הקמת יחידות נוספות ובכלל זה יחידת “ עברי ; " הוקמה מפקדה על-חטיבתית ; 440 הוקמו שתי יחידות גישור סער בגשר גלילים ; הוקדמו אימוני צליחה והסבות של יחידות ; שופרו דרכים וקודמו ימ"חים ; הוגבר קצב ההצטיידות בטנקים והסבתם והוקדמה הצטיידות במערכות נשק וחימוש אוויריות , כגון טילי אוויר-אוויר , אווירקרקע וציוד ל"א . 8-ב ביוני 1973 דיווח הרמטכ"ל לשר הביטחון כי נוכח ההערכה המרגיעה של אמ"ן באשר לכוונות מצרים וסוריה לצאת בקרוב למלחמה על ישראל , בכוונתו להוריד את רמת הכוננויות המיוחדות . אולם , משלא נצפו תגבורים נוספים בחזיתות , והמועדים שננקבו לפתיחת מעשי האיבה חלפו זה מכבר - הוחלט , 7-כ שבועות לפני פרוץ המלחמה , על ביטול כוננות “ כחול לבן . " 12-ב באוגוסט יצאה הנחיה מלשכת סגן הרמטכ"ל להורדת הכוננות אך עם זאת על אג"ם-מבצעים הוטל לוודא הימצאותם של לפחות 300 טנקים בסיני . בה בעת , בביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת בסוריה , נקבע 6-ה באוקטובר כיום ה"ע" למלחמה . במידע שהגיע לאמ"ן בעקבות הפגישה נכתב : “ אסד הסכים למועד שסאדאת קבע לפתיחת המלחמה נגד ישראל ( סוף ( 1973 והבטיח שסוריה תפתח באותו זמן במלחמה בגולן . " צבאות ערב המשיכו להתעצם ולהיערך התקפית . בשלהי חודש אוגוסט התברר כי הוקם מערך טילי קרקע / אוויר צפוף בדרום סוריה ומוקמות טייסות קרב חדשות באורח מואץ . בחזית מצרים חדרו מטוסי סוחוי לשטח ישראל - אירוע ראשון מסוגו מזה שנתיים . צה"ל החל בתכנון שיתוק מערך טילי הקרקע-אוויר בדרום סוריה על ידי חיל האוויר בשילוב ארטילריה ארוכת טווח . בראשית ספטמבר , כחודש לפני המלחמה , התברר כי סוריה ומצרים התעצמו מאוד באמצעות רכש . מספר סוללות הארטילריה בחזית הסורית גדל 32-מ 46-ל וכן בוצע תגבור משמעותי של רק"ם . בניתוח מודיעיני הוסק כי כוחות החי"ר והחת"ם הסוריים ערוכים במלואם בחזית . בתאריכים 12-10 בספטמבר התקיימה פגישה משולשת של סאדאת , אסד ומלך ירדן חוסיין בקהיר . בפגישה זו למד חוסיין על המלחמה המתוכננת , והדבר לא מצא חן בעיניו כלל . מהפלת המטוסים הסוריים ועד 48 שעות לפני פרוץ המלחמה 13-ב בספטמבר גברה המתיחות בחזית הסורית ובקרבות אוויר מול חופי סוריה הופלו 12 מטוסים סוריים ומטוס ישראלי אחד . השאלה שעל הפרק הייתה האם הסורים ינקטו בתגובה צבאית , ואם כן - באיזו ? אחת ההערכות גרסה כי אסד יבין שחרף ההתעצמות האווירית הסורית , תוצאות התקרית משקפות את יחס האיכות ואת העליונות שיש לטייסים שלנו על פני הסורים . לפיכך הם לא ימהרו להתנסות בקרב אווירי נוסף ויזהרו מתגובה צבאית אחרת . במחצית השנייה של ספטמבר 1973 הגיעו ידיעות על היערכות מלאה וחסרת תקדים של הצבא הסורי בחזית . בישיבת המטה הכללי ביום 24 בספטמבר הביע אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי דאגה בשל מגבלות בקבלת התרעה מספקת . זאת נוכח המצב המסוכן שנוצר ברמת הגולן עקב תגבור המערך הסורי המוגן על ידי כוח טילי קרקע-אוויר יעיל . חופי התריע כי הסורים יוכלו לבצע התקפת פתע בלי שהפיקוד יספיק לנקוט צעדים להקדימה . שר הביטחון התרשם מדאגתו של האלוף , ביקר ברמת הגולן ערב ראש השנה , השמיע דברי אזהרה באזני הסורים וביקש מהרמטכ"ל למצוא פתרון לבעיות שהציג אלוף הפיקוד . 25-ב בספטמבר , פחות משבועיים לאחר הפגישה בקהיר , נפגש המלך חוסיין פגישה חשאית עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר והתריע מפני מלחמה קרבה . למחרת תגבר צה"ל את רמת הגולן בגדוד טנקים וב7- סוללות ארטילריה נוספים . ביום שני , 1 באוקטובר , פתח הצבא המצרי במה שתואר כתרגיל גדול , “ תחריר . " 41 התרגיל נוהל על ידי הדרג הבכיר ביותר : המפקדה הכללית של הכוחות המזוינים בראשות שר המלחמה . נושא התרגיל - שחרור סיני . יום קודם לכן הועמד הצבא הסורי כולו במערך חירום . לפי הדוקטרינה הסובייטית , פירוש הדבר שהצבא יכול לעבור למתקפה ללא כל הכנות נוספות . כמו כן הגיעה ידיעה שהסורים עומדים לפתוח למחרת במתקפה . ביוזמת שר הביטחון זימנה ראש הממשלה ליום 3 באוקטובר התייעצות צבאית-מדינית בהשתתפות כמה שרים , הרמטכ"ל ותא"ל אריה שלו , עוזר ראש אמ"ן למחקר , אשר מילא את 25-ב בספטמבר , פחות משבועיים לאחר הפגישה בקהיר , נפגש המלך חוסיין פגישה חשאית עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר והתריע מפני מלחמה קרבה . למחרת תגבר צה"ל את רמת הגולן בגדוד טנקים וב7- סוללות ארטילריה נוספים חאפז אל-אסד ( מימין , ( מועמר אל-קד'אפי ואנוור סאדאת במפגש פיסגה בדמשק , . 1971 אסד הסכים למועד שסאדאת קבע לפתיחת המלחמה נגד ישראל
|
|