|
|
עמוד:17
הראשונה את אישיותו , שהינו אימפולסיבי ופועל תחת לחצי הרגע הינה נכונה , " נכתב שם . “ מאז סתיו 1971 ועד היום נמצא מעמדו של סאדאת בירידה ... סאדאת הינו מנהיג חלש , אשר על אף פיקחותו ה'איכרית' אינו יכול או מסוגל לנקוט ביוזמות מדיניות מציאותיות שיש בהן לשבור הקיפאון במשבר המזרח תיכוני ( כגון במסגרת הסדר חלקי . ( ז ה מזכיר לי שאחד מבכירי מחלר קת מחקר של אמ"ן תיאר את סאדאת כ"מוכר עגבניות " ( או “ מוכר ירקות . ( " בכך חיזק המור דיעין את העמדה של ההנהגה המדינית אשר דחתה את יוזמותיו ומאמציו למען הסדר חלקי . ראוי לציין כי הערכת האמריקאים את סאדאת ומדיניותו הייתה שונה . ביטוי לכך ניתן למצוא בהערכת מצב ששיגר השגריר רבין למשרד החוץ בירושלים 1-ב באפריל , 1971 בשיאו של הדיון בין ישראל לארה"ב סביב תשובת ישראל ליזמת סאדאת , כתב רבין בין היתר כמעט נבואה : “ ארה"ב רואה עתה את מצרים אחרת משראתה בימי נאצר . הגיעה השעה שישראל תכיר בכך ותבין זאת ותסיק את המסקנות הראויות . סאר דאת בעיני האמריקאים אינו נאצר ] ... [ התביעות הישראליות אינן יכולות להיראות בעיניו של כל מצרי אלא ככניעה משפילה , מבחינתם . אם נעמוד על תביעותינו - תלך מצרים למלחמה נוספת , על אף חוסר ההיגיון הצבאי שבכך . איני תומך שנקבל את ההצעות המצריות לנסיגה כוללת מסיני , במסגרת הסכם כולל , ולכן אין לנו ברירה אלא להתקדם להסכם חלקי ולמקד בו את מאמצינו ] ... [ עלינו לחתור להסדר חלקי . הדבר יעניק לנו תקופת רגיעה שבה נוכל לבחון בתנאים נוחים את האפשרות להתקדם להסדר כולל . הסדר חלקי יכול למנוע את המלחמה . או לפחות לדחות אותה לפרק זמן ארוך וליצור בינתיים תנאים סבירים להשגת שלום " ... ( רבין , פנקס שרות , ב , עמ' . ( 345 הסכם הביניים על גודל ההחמצה של הזדמנות להסדר עם מצרים בעקבות יוזמת סאדאת מפברואר 1971 תעיד העובדה שסעיפי הסכם הביניים שנחתם בין ישראל ומצרים ב- 4 בספטמבר 1975 זהים בעקרונותיהם ליוזמת סאדאת מפברואר . 1971 ההסכם מדבר על שלום צודק ובר קיימא לפי החלטה . 242 בחלק הטריטוריאלי של ההסכם נקבע , בין היתר , כי ישראל תיסוג מרצועה ברוחב 40-30 קילומטרים ממזרח לקו הקודם . רצועה זו כללה את מעברי המיתלה והגידי במערב בסיני . המצרים יתקדמו אל הקו הישראלי הקודם , 10-כ קילומטרים מזרחה . השטח ממנו תיסוג ישראל יהפך לאזור חיץ בפיקוח כוחות האו"ם . סעיפי ההסכם מאשרים את ההערכה המובעת במאמר זה בדבר החמצת ההזדמנות שנקרתה בפני ישראל להסדר . לסיכום בפרספקטיבה היסטורית של יוזמת השלום של סאדאת מנובמבר 1977 אפשר ללמוד שיוזמתו מפברואר 1971 הייתה כנה ורצינית . סאדאת אכן דבק לאורך התקופה באסטרטגיה שקבע בעקרונות יוזמתו זו . השינוי שחל לאחר המלחר מה חל בצד הישראלי יותר מאשר בצד המצרי . לאחר עלייתו לשלטון , ובמיוחד לאחר פרסום יוזמתו מפברואר , 1971 השתמש סאדאת במור נחי שלום באופן שלא עשה שום מנהיג מצרי לפניו . הטעות הבסיסית של המודיעין והצמרת הבטחור נית והמדינית היתה אם כן באי איתורה של התר פנית האסטרטגית של סאדאת ואי הבנה , או אי אמון , בכוונות השלום שלו . בדיעבד , ניתן להניח כי מדינת ישראל החמיצה הזדמנות להיכנס למו"מ להסדר עם מצרים ואולי כתוצאה מכך למנוע את מלחמת יום הכיפורים . בפרספקטיבה היסטורית של הסכם השלום ולאחריו , יזמת סאדאת מפברואר 1971 נראית אמינה יותר משהוערכה לפני יזמת השלום שלו ואפילו אחרי המלחמה . עובדה היא שערב בואו לישראל עדיין קיננו ספקות בקרב האחראים בקהילת המודיעין בנוגע לרצינות כוונותיו . כיום מתברר כי דבריו על הסדר מדיני ואפילו על רצונו בשלום שקפו החלט ה מדינית של מנהיג בעל עצר מאות החלטה וכושר מנהיגות . חתירתו הבלתי נלאית לשכנע את האמריקאים ודרכם את הישר ראלים ברצינות כוונותיו ראויה להערכה וללימוד מעמיק . נראה כי הייתה חפיפה בין הצהרותיו הפומביות ובין דבריו בפורומים פנימיים ובשיר חות דיפלומטיות סודיות . בספרו , שהוזכר לעיל , תהליך השלום 1973-1969 ( 1984 ) מרדכי גזית “ מערער על ההנחה שישר ראל החמיצה הסדר שלום אפשרי עם מצרים בשנים . " 1973-1969 בכך הוא מגן , גם בדיעבד , על מדיניותה של גולדה מאיר שדחתה את יוזר מות סאדאת לפני המלחמה . לדעתו , הסיכויים להגיע להסדר שיענה על דרישותיה המוצדקות של ממשלת ישראל היו “ קלושים" ( עמ' . ( 153 אין ספק שההערכות שליוו את עלייתו של סאר דאת לשלטון תרמו את חלקן לאופן שבו הוערכו כוונותיו כלפי ישראל . ייאמר לזכותו של אריה שלו , שהיה עוזר ראש אמ"ן למחקר , כי בדיעבד התייחס לנקודה זו בציינו כי בין “ הסיבות העיר קריות לכשל המערכתי בהערכה שמצרים וסוריה עומדות לפתוח במלחמה נגד ישראל ] הייתה [ הערכה שגויה של המודיעין את אישיותו של הנשיא סאדאת כאישיות אפורה ) " ... שלו , אצל ענת קורץ , עורכת , שלושים שנה למלחמת יום הכיפורים , עמ' . ( 21 לאור הנאמר לעיל קשה לקבל את מסקנת מחקרו של מרדכי גזית ולפיה “ הנשיא סאדאת עוד לא גילה בתקופה זו ] 1973-1971 [ נכונות לשלום" ( גזית , תהליך השלום , עמ' ( 148 עובדה היא שהיה צורך במלחמה נוספת כדי שישראל תחתום על אותם סעיפים שעמדו בבסיס יזמת סאדאת מפברואר – 1971 אותם דחתה ישראל מעליה . עובדה היא שהיה צורך במלחמה נוספת כדי שישראל תחתום על אותם סעיפים שעמדו בבסיס יזמת סאדאת מפברואר - 1971 אותם דחתה ישראל מעליה . מנחם בגין ואנואר סאדאת | כיום מתברר כי דבריו של סאדאת על הסדר מדיני ואפילו על רצונו בשלום שקפו החלטה מדינית של מנהיג בעל עצמאות החלטה וכושר מנהיגות
|
|