|
|
עמוד:15
הסובייטיות ממצרים ( יולי . " ( 1972 להערכתי דימוי זה העיב על הערכה נכונה של יוזמתו המדינית של סאדאת מפברואר . 1971 טעותו של אמ"ן באשר לסבירות המלחמה 1973-ב מקורה , בין היתר , באי הבנה או הערכה שגויה של התפנית הנ"ל . טענתי היא שיוזמת המלחמה ובעיקר תוצאותיה אך זרזו תהליך מדיני שסאדאת החל בו תיכף לעלייתו לשלטון . בתוקף תפקידו כסגן נשיא היה סאדאת מודע להצעות לפתרון הסכסוך שהעלו המעצמות והמתווך מטעם האו"מ גונאר יארינג אך לאחר שהפך לנשיא הוא למד אותן היטב ומשרד החוץ המצרי אף הכין עבורו סקירה מפורטת בנושא . להבנתי סאדאת , הוא גם למד היטב את לקחי מדיניותו של נאצר שעיקרה “ מה שנלקח בכוח יוחזר רק בכוח . " אין לי ספק שההערכה השלילית של המודיעין לגבי מנהיגותו של סאדאת וכושרו האינטלקטואלי , תרמה במישרין לחוסר האמון שרחשה הצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל ליוזמתו המדינית מפברואר ולהמשך מאמציו המדיניים במגעיו עם האמריקאים . הביטוי המאלף ביותר להערכת אמ"ן מחקר את אישיותו של סאדאת הייתה סקירת מודיעין מיוחדת , אותה כתב חוקר בכיר באקדמיה עם כניסת סאדאת לתפקידו כנשיא . מחקר זה אומץ באופן מלא והופץ באוקטובר 1970 כהערכה רשמית של אמ"ן . בין היתר נאמר בהערכה : “ רמתו האינטלקטואלית נמוכה , הוא צר אופקים , חסר מחשבה פוליטית עצמאית , מדינאי אפור ללא גוון מיוחד משלו ... סאדאת אינו אישיות בעלת כישורים להנהגה מדינית . חסרים לו נתונים בסיסיים על מנת שיוכל להחזיק באופן ממשי את רסן השלטון בידיו , ולהתקבל במצרים כיורשו של נאצר . “ ... המסמך המודיעיני מתאר את תדמיתו הציבורית של סאדאת , בעיקר בקרב המשכילים , כשלילית ביותר . סאדאת נחשב “ אופורטוניסט , חסר עקרונות , דמגוג וצבוע , " מוערך כ"בור , חסר כישרון ובלתי מסוגל לתרום תרומה משלו לניהול המדיניות " ואף כונה “ כפתור בחליפתו של נאצר . " בהקשר לסכסוך עם ישראל , טען המסמך כי נאומי סאדאת משקפים את עמדת נאצר , ולפיהם מצרים חייבת “ לאור ניסיון העבר" להתכונן למערכה נגד ישראל , כאילו תעמוד בה לבדה . סאדאת מצטייר כאדם עם השקפות “ ימניות" ועמדה “ ניצית" כלפי ישראל , כולל שימוש תדיר במונחים של “ ג'יהאד" ואזכור מפורש של השמדת ישראל . פרטי היוזמה בנאומו לפני מועצת העם בקהיר 4-ב בפברואר 1971 מסר סאדאת פרטים על יזמתו המדינית להסדר חלקי באזור התעלה או בסיני . מרכיבי הצעתו בקצרה : א . נסיגה חלקית של צה"ל מהחוף המזרחי של תעלת סואץ לקו המצרים של המתלה והגידי תוך שישה חודשים . ב . הסכמה מצרית להפסקת אש לתקופה של שישה חודשים כדי לאפשר למתווך יארינג לקבוע לוח זמנים לביצוע סעיפי החלטת מועצת הביטחון . 242 ג . אם תושג הסכמה על שני הסעיפים הנ"ל , מצרים תתחיל מיד בטיהור אפיק תעלת סואץ ותפתח אותה מחדש לשיט בינלאומי . ד . יוזמה זו היא רק צעד תמורת צעד , לקראת פתרון כולל . ה . אחרי הנסיגה הישראלית “ כוחות מצריים יעברו לגדה המזרחית של התעלה כהגשמת על גודל ההחמצה של הזדמנות להסדר עם מצרים בעקבות יוזמת סאדאת מפברואר 1971 תעיד העובדה שסעיפי הסכם הביניים שנחתם בין ישראל ומצרים 4-ב בספטמבר 1975 זהים בעקרונותיהם ליוזמת סאדאת מפברואר 1971 גולדה מאיר . נקטה עמדה נוקשה מדי בדחייתה את עמדת סאדאת ?
|
|