|
|
עמוד:י
זה לי ארבעים שנה שאני חורש ועודר בשדה הספרות הרבנית , ולמעלה ממאה וחמישים מאמרים מפורטים בתחום זה פרסמתי בשנים אלו בבמות מדעיות ומקצועיות שונות . מאמרים אלו זכו לתגובות ענייניות מצד חברים למקצוע ולמקצועות קרובים , וגם אני למדתי רבות מאז , לא במעט הודות להתפתחות המחקר בשלושים השנים האחרונות , עם העמקת פעולתו של המכון לתצלומי כתבי היד העבריים שליד האוניברסיטה העברית בירושלים . מכון זה , שזכיתי להיות מנהלו למעלה מחמש עשרה שנים , שם לו למטרה לצלם את כל כתבי היד העבריים המצויים בכל הספריות הציבוריות הגדולות ברחבי העולם , ובמידת האפשר גם חומר הנמצא בידיים פרטיות . כיום נמצאות ברשות המכון יותר ממאה וחמישים אלף יחידות ספר מצולמות , מקוטלגות וממוחשבות , וקרוב למחציתן מזוהות יפה . במשך השנים נצטבר אצלי חומר רב , עשיר ומגוון , רשום בקצרה על גיליונות התדפיסים השמורים עמי , ובפתקים בין דפיהם , ועז היה רצוני לתקן , להשלים , לעדכן ולפרסם גרסה מחודשת של כל החומר הזה , כדי להצילו משכחה ולהעמידו לרשות המחקר . עם זאת , נרתעתי מפני עומס המלאכה הכרוכה בתכנית מעין זו , וגם לא רציתי לעכב עצמי מלפרסם את מחקרי האחרים שעסוק הייתי בהכנתם . רבות נתלבטתי בשאלה זו , מה עוד שלא יכולתי להחליט כיצד נכון לבצע דבר זה מן הבחינה הטכנית : האם להשאיר כל מאמר כמות שהוא , ולספח לו עמוד או שניים בסופו שבהם ייאמר מה צריך למחוק , מה צריך להוסיף ומה צריך לתקן , או שמא עדיף להתעלם לגמרי מן הנוסח המקורי ולכתוב הכל מחדש לפי מצב הידיעה היום , ואולי להשאיר את הנוסח הישן ולסמן בכוכביות מקומות שבהם נתבקשה אמירה חדשה . והרי בכגון דא בוודאי "סוף מעשה במחשבה תחילה , " ולא ניתן להתחיל בלא החלטה ברורה . מכוח צירוף ספקות ושיקולים אלו משכתי ידי מן התכנית , אך בלבי הצטערתי על החלטת "שב ואל תעשה" זו , ומשעלה הנושא על לבי שוב לא ירד מסדר היום . נחמה פורתא מצאתי בכינוס חלקי של מקצת מאמרי העוסקים ב"מנהג אשכנז הקדמון , " אותו מקצת שנתפרסם עד אז , בעיקר בענייני בית כנסת , תפילה , שבת ומועד , ונכלל בשני ספרי הראשונים , "מנהג אשכנז הקדמון " 1200-1000 ( ירושלים , הוצאת מאגנס , תשנ"ב ; מהדורה שלישית : תשנ"ט ) ו"מנהג , הלכה ומציאות באשכנז " 1200-1000 ( שם תשנ"ו . ( כללתי בהם מאמרים מעודכנים אלו לצד פרקי מבוא ופרקי מנהג חדשים , והם עיקרו של כל ספר . ואולם עבודתי המחקרית העיקרית הייתה בתולדות הספרות הרבנית ולא בחקר המנהגים , ומאה וארבעים מאמרי בנושא מרכזי זה עדיין מחכים היו לשעת גאולתם . משפרשתי לגמלאות , לאחר עשרים וחמש שנות הוראה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית , ולאחר מחלה קשה שלקיתי בה ובעזרת אל חי וקיים
|
|