הקדמה

עמוד:12

בסקירת המינים נקטנו לרוב במהלך קבוע לערך , אם כי לעתים חרגנו ממנו במידת-מה : א . תיאור - אנציקלופדיה אינה מגדיר לציפורים ואינה מיועדת לכך . על כן השתדלנו להצטמצם בסעיף זה במידת האפשר . מצויים כיום מגדירים ומדריכים לא מעטים , ובהם ציורים מעולים . גם בכרך זה השתדלנו לכלול תמונות רבות ככל האפשר , באמונה כי "תמונה אחת עדיפה על אלף מלים . " הרחבנו את התיאור רק במקרים שהתיאור או הציור במגדירי הציפורים המקובלים אינו שלם , או מתיחס לתת-מין אחר מזה המופיע בארץ , וכן הדגשנו , לאור ניסיון ההדרכה בשדה , סימנים חיוניים להגדרה והבדלים בין מינים דומים . ב . מידות - כדי לתת מושג על גודל העוף , שהוא , למעשה , קריטריון ההגדרה הראשון , נוהגים כרגיל לציין את אורכו הכללי של הגוף ( הכוונה היא לאורך של גוף פרוש , מקצה המקור ועד לקצה הזנב . ( לעתים נוהגים להוסיף גם אורך כנף או מוטת כנפיים . ציון מידות אלה לבדן עלול להטעות , ואינו נותן תמונה מלאה . על כן הוספנו גם את המשקל , חרף הסטיות הרבות , בשל סיבות שונות , מהממוצע . רוב הנתונים של אורך גוף , אורך כנף ומשקל הם נתונים מאוסף אוניברסיטת תל-אביב . נתוני מוטת הכנפיים נלקחו לרוב Cramp and simmons-n לעתים . Dement'ev et ai .-a במינים נדירים בארץ - הנתונים הם מהספרות , ושוב , נאמנים לקו שלא לסרבל את הטקסט בפרטים טכניים מיגעים , לא ציינו את המקור לנתונים . רשמנו טווח של הנתונים השכיחים ולא של הקיצוניים . במקרים שרשמנו מספר אחד בלבד - זהו הממוצע , ונמנענו לרוב מהתוספות המתבקשת במקרה כזה : "כ . " - ג . מעמד סיסטמטי - הודגש לרוב רק לגבי סוגים ומינים שמעמדם השתנה , או שיש להם שמות מדעיים נרדפים . בהקשר זה נוסיף עוד כי בשפת היום יום , וכך גם בהקדמה זו , עוף וציפור הם שני מושגים נרדפים . בגוף הספר ייחדנו את המושג " ציפור " רק לבני סדרת ציפורי השיר , ואילו בני כל יתר הסדרות כונו בשם "עוף . " ד . תפוצה - מתארת לרוב בהכללה בלבד את תפוצת המין הנדון . כ30- מינים אף זכו במפות תפוצה מפורטות . בחרנו לצורך זה עופות שדגמי התפוצה שלהם מייצגים ומדגישים את המגוון הזואוגיאוגרפי של ארץ-ישראל . בסעיף זה תיארנו לרוב גם את מקום החיות המועדף . ה . הסטטוס ושכיחות המין בארץ - מיינו , כמקובל , את כלל עופות הארץ ל5- קטגוריות : יציבים , קיציים , חולפים , חורפים ומזדמנים ( הפירוט יידון להלן בפרק המבוא . ( המועדים המציינים את התקופה שהעופות נראים בארץ הם המועדים השכיחים , ואינם מתייחסים , לרוב , למקרים חריגים ויוצאי-דופן . המיון של קבוצות אלה אינו תמיד ברור לחלוטין וחד-משמעי . לעתים התלבטנו , ולבטח עשויים להתעורר ויכוחים , אם מין זה או אחר הוא מזדמן או חורף נדיר וכד . ' כך אין קושי לקבוע כי דרור הבית הנו ציפור יציבה בארץ ונפוצה ביותר , וכי הזרזיר הוא חורף נפוץ ביותר אך , תכופות אין בידינו די נתונים כדי להחליט מהי דרגת שכיחותו של מין מסוים , מה גם שבאוכלוסיותיהם של מינים רבים חלים שינויים במשך הזמן . דרגות השכיחות שהשתמשנו בהן , בסדר יורד , הן : נפוץ מאוד , נפוץ , מצוי או שכיח , לא נפוץ או שכיח למדי , נדיר למדי , נדיר מאוד או נדיר ביותר . קטגוריה אחרת היא של מינים מזדמנים , לאו דווקא נדירים , ובהם הובחן בין מזדמן , מזדמן נדיר ואף מזדמן נדיר ביותר . במקרים של מזדמן נדיר פירטנו מועד תצפית ומקומה רק במקרים שמספר התצפיות בארץ אינו עולה על חמש לערך . ( אנו מבקשים את סליחתם של כל הצופים על כי נמנע מאתנו לפרט את שמם בהקשר זה . ( " הארץ" היא ארץ-ישראל המערבית . תצפיות מהגולן ומהחרמון צוינו לרוב תוך ציון מקום התצפית . מן הידע האורניתולוגי הרב והמעניין שנאסף במשך כ13- שנים ברחבי סיני הבאנו אך שמץ . ו . ביולוגיה - השתדלנו להדגיש סעיף זה ולהרבות בו בנתונים ממחקרים , מסקרים ומתצפיות שנערכו בארץ . כללנו בו פרקי התנהגות , חברותיות , מזון והשגתו ואקולוגיה כללית . אף החדרנו לתוכו לעתים רמזים בעלי משמעות ביולוגית רחבה יותר , אך לא התימרנו להתמודד עם עקרונות ביולוגיים למלוא עומקם . בסעיף זה ציןנו לעתים גם קולות - נושא שדילגנו עליו לרוב מתוך מחשבה ( וידיעה אישית ) כי אין ערך ומשמעות לתיאור מלולי של קולות או לנסיון לכתוב תווים מוסיקליים באותיות , שהרי התוצאה לרוב מגוחכת ואינה תורמת מאומה להבנה . ז . קינון - רשמנו בתור עונת הקינון את הזמן ממועד תחילת בניית הקנים ועד לפריחת הגוזלים או מעוף האפרוחים . הדגשנו את מיקום הקן , צורתו , מי בונה אותו , מי דוגר וכמה זמן ואת נושאי הטיפול בצאצאים . ח . שמירת טבע - הודגשו בעיות מיוחדות הקשורות בשמירתו של המין הנדון בארץ , ולעתים גם בעולם , וצוין מי מהעופות מותר בציד , לפי התקנות של החוק להגנת חיית הבר . ט . העוף במסורת ובאמנות - נאמנים למוצאו היווני של המונח אנציקלופדיה , שפירושו לימוד ומעגל , כלומר השכלה כללית , ולהגדרה המקובלת כי אנציקלופדיה מסכמת את עיקרי המדעים , לענפיהם השונים , לא הסתפקנו בנתונים ביולוגיים גרידא , והשתדלנו להרחיב בנושא המורשת התרבותית של האדם הקשורה בעופות . לכן הסברנו את מקור השם , אזכורו במקרא ובמסורת ישראל , ומקומו של העוף במיתולוגיה ובאמנות הנוצרית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא