הקדמת העורך למהדורה העברית

עמוד:י

הקדמת העורך למהדורה העברית תרגום ספרו של היו קנדי הינו תוספת רבת חשיבות למדף הספרים העברי על המורח התיכון . החיבור דן במאות השנים הראשונות לקיומה של האימפריה המוסלמית במזרח ( מאות שישית עד אחת עשרה לסה '' נ . ( הספר , שמקור האנגלי הופיע ב , 1986 הוא םפר היסוד המפורט , והאנאליטי ביותר מבין הספרים מסוגו שהופיעו עד כה . קנדי , מרצה לתולדות האסלאם באוניברסיטת סינט אנדרוז ( St Andrews ) שבסקוטלנד , השכיל למצוא את האיזון ההולם בין פריסת הפרטים ההיסטוריים לבין ניתוח העובדות , בין הרצאת רצף המאורעות לבין הבהרת משמעותם . קוראי ספרו מובלים לתוך נבכי ההתרחשויות המגוונות ברחבי הח'ליפות האסלאמית , ובד בבד לומדים להכיר מגמות כלליות ומבני יסוד של עולם האסלאם הקלאסי . עם זאת מן הראוי לציין שבספר בהיקף כמו זה שלפנינו , בהתחשב ברוחב היריעה ההיסטורית , רק טבעי שלא הכול ימצא בו את ביטויו . קנדי בחר להדגיש את הממדים המדיניים והחברתיים של תולדות האימפריה המוסלמית . תחומים בחיי הכלכלה , או היצירה התרבותית העניפה ( ספרות , דת , מדעים , אמנות ועוד ) באים בספר רק לביטוי מצומצם . קוראי עברית המעוניינים בכך יוכלו לפנות למידע נוסף על תחומים אלה , כמו גם על המאות השתים עשרה עד החמש עשרה לסה " נ , בהן לא דן הספר שלפנינו , לספריהם של קלוד כאהן , האיסלאם : מלידתו ער תחילת האימפריה העות ' מאנית ( תל אביב , ( 1995 בעיקר פרקים ; 22-19 , 14-9 אלברט חוראני , היסטוריה של העמים הערביים ( תל אביב , ( 1996 בעיקר פרקים ; 12-11 המילטון א " ר גיב ויעקב מ' לנדאו , מבוא לתולדות הספרות הערבית ( תל אביב ;( 1970 פרקים בתולדות הערבים והאסלאס , בעריכת חוה לצרוס יפה ( תל אביב , ( 1968 בעיקר פרקים א , ( 2 ) ז , י , יב-טו . במהדורה העברית נוספו הערות ( מסומנות בכוכבית ) שנועדו להבהיר מושגים ושמות , בדרך כלל מתחום ההיסטוריה המערבית , שקנדי עצמו אינו מבהירם . במקרים בודדים נוספו הערות שמטרתן להביא לידיעת הקורא ממצאים ממחקרים שנתפרסמו לאחר הופעת הספר ושחשיבותם בהצגת תמונה השונה מהותית מזו שמציג קנדי . עם זאת , מאחר והספר נועד לציבור הרחב ולסטודנטים בראשית דרכם , לא עודכנה הביבליוגרפיה המקורית . הפניות לחומר קריאה הקיים בעברית שולבו במקומות המתאימים . מומלץ לקוראי הספר לקרוא את הפרק העוסק במקורות ההיסטוריים צמוד לקריאת הפרקים הראשונים של הספר , ובמיוחד לקרוא את עמודים 325-323 צמוד לקריאת הפרק השני . זאת כדי לעמוד על המחלוקת במחקר סביב שאלת שיחזור ההיסטוריה של ראשית האסלאם , והכרעתו של קנדי בסוגיה זו . מאחר שהספר נועד לציבור הרחב אין התעתיק של שמות ומושגים מערבית ולשונות

מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר