|
|
עמוד:יב
ב . הרצון הטוב המלים הראשונות ב'הנחת יסוד' מביעות בתכלית הצמצום את עיקר תורת המוסר של קאנט : 'לא יצויר דבר בעולם , ואף לא מחוץ לעולם , שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה אלא הרצון הטוב בלבד . שכל , חריפות וכוח שופט ושאר כשרונות הרוח , או אומץ לב , החלטה נכונה והתמדה שהם מידות המזג , אלה ואלה טובים ורצויים בלי ספק מכמה בחינות . אבל מתנות טבע אלו עלולות גם כן ליהפך לרעות ולמזיקות עד מאוד , אם הרצון שעליו להשתמש בהן , ושבבחי נתו זו ייקרא אופי , איננו טוב . הוא הדבר במתנות הגורל . שלטון , עשירות , כבוד , ואפילו בריאות ושלווה כללית וקורת רוח במצבו הכלולות בשם אושר , כל אלה מביאים לידי עוז רוח , ולעתים קרובות לידי גסות רוח , אם אין רצון טוב שיתקן את השפעתם על הנפש , ושיישיר כאחת את עקרון ההתנהגות ויכוונו לתכלית כללית . ולא עוד אלא שמסתכל נבון וחסר פנייה לא ימצא כל נחת רוח במראה שלווה בלתי פוסקת , בה שרוי יצור שאינו מהודר בשום סימן של רצון טהור וטוב , וכן נראה הרצון הטוב אפילו כתנאי הכרחי שבלעדיו אין אדם ראוי לאושר' . צריך לחצוץ בין ה ר צ ו ן הטוב ובין הנטייה , וצריך גם לחצוץ בין ה ר צ ו ן הטוב ובין תוצאותיו . 'הרצון הטוב איננו טוב על ידי מה שהוא גורם או מצליח לעשות ; לא על ידי הכשרתו להשגת איזו מטרה שהיא , כי אם טוב הוא מכוח רצייתו בלבד , כלומר כשהוא לעצמו ; וכשהוא נידון בפני עצמו , ערכו עולה לאין ערוך על ערד כל הדברים שהוא עלול לפעול לטובת איזו נטייה , ואפילו לטובת סכום כל הנטיות . ואף אם , מחמת פגעי גורל קשים או מפני הענקה מצומצמת 2 'ביקורת התבונה הטהורה , ' עמ' . 193 3 'הנחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות , ' עמ ' . 19—18 מהות המוסר , להגדיר את מושגו בטוהרו ובבהירותו , ורק אחר כך נוכל לגשת לניסיון וללמוד את מה שיש ללמוד מפי ההיסטוריה , החברה וכד . ' זאת היא המי תודה 'הטהורה , ' הטראנסצנדנטאלית , המתבטאת ברורות במבוא ל'הנחת היסוד' וגודרת עצמה מכל אמפיריזם . כשם שב'ביקורת התבונה הטהורה' העיקרים האפריוריים קודמים לניסיון ומשמשים תנאי לו , כך משמשת האידיאה של הטוב תנאי קודם לכל ניסיון המבליט את הטוב . והיפוך הסדר יש בדבר כשאנו באים לגזור את החוק , את שהוטל עלינו לעשות ממה שנעשה . ( ב'ביקורת התבונה הטהורה' מכנה קאנט את ההסתמכות על הניסיון בשם r 'הסתמכות הדיוטית על מה שקרוי ניסיון [ סותר . 2 ( ' [
|
|