מבוא

עמוד:2

ברנר הספקן כלפי החוויה החלוצית החקלאית ; גורדון איש המסורת והאמונה מול ברדיצ'בסקי המתלבט בין העולמות וברנר החילוני עד לשד עצמותיו ; גורדון האופטימיסט מול ברדיצ'בסקי וברנר בעלי הספקות והקרעים ; ברדיצ'בסקי הניטשיאני המובהק , כביכול , מול גורדון וברנר שפיתחו יחס חשדני מסויג מעיקרו כלפי הססמאות הניטשיאניות האופנתיות . אולם מעבר למתחים ולמחלוקות כאלה ואחרים ועל אף מורכבותו הייחודית של כל אחד משלושת האישים , דומה כי ממרחק השנים מתבלטים בעיקר קווי השיתוף ביניהם , קווים הנובעים מן התפקיד הרוחני המכריע שמילאו בשביל בני זמנם בצומת הדרכים ההיסטורי שעמדו בו בין מסורת למודרניות ובין גלות לגאולה . אמנם , כל אחד מהם הציע נוסחת גאולה ציונית משלו . גורדון דיבר על גאולה מעשית באמצעות התקדשות לעבודת האדמה . ברדיצ'בסקי הטיף לגאולתם הנפשית של יחידים אוטונומיים שתקדם לגאולה הארצית . ברנר , מתוך השקפתו האקזיסטנציאליסטית העמוקה , דיבר על חיוב החיים – ובתוכו גם חיוב הציונות – הצומח מתוך שלילתם העקרונית . עם זאת , בשביל נמעניהם היו אלה נוסחאות משלימות ולא סותרות . מבין אנשי העלייה השנייה ניתן להזכיר בראש ובראשונה את ברל כצנלסון , מי שינק משלושת האישים גם יחד – מברדיצ'בסקי , שהיה נערץ עליו מנעוריו , ומגורדון וברנר , עמם פיתח קשרים אישיים עמוקים אחרי עלייתו ארצה . מבין אנשי העלייה השלישית ניתן להזכיר , למשל , את המשורר יצחק למדן , שהעלה בפואמה ' מסדה' את דמויותיהם של א"ד גורדון ' ) אבטליון הזקן ( ' וברנר ' ) המתפלש , ( ' יחד עם יוסף טרומפלדור ' ) הפלאי , ( ' כשלוש איקונות מקודשות לדור החלוצים , וכתב רשימות רבות רגש על ברדיצ'בסקי , שראה בו דמות אב . משהו מן הנוכחות המתמשכת של גורדון , ברדיצ'בסקי וברנר , שלושתם יחד וכל אחד לחוד , בתרבות העברית בזמנם ובזמננו , משתקף בארבעה עשר המחקרים שכונסו כאן ובשלושה פרקי המקורות המצורפים להם . * * * לפרסומו של הכרך הזה היו שותפים רבים . תרגומו של גורדון ל'מה היא האמנות ' ? מאת ל"נ טולסטוי מתפרסם כאן לראשונה . הדבר נעשה באדיבות ' בית גורדון' בדגניה א ובעזרתה של מנהלת הארכיון עמליה אילן . בנדיבותה היא גם העמידה לרשותנו כמה קטעי זיכרונות של אנשי דגניה על גורדון . אייל ברון צילם את כתב היד והקליד אותו במסירות רבה . שושי שפרבר ואמיר פלג הגיהו בקפדנות את הטקסט . רינה לפידוס הואילה להקדים מבוא לתרגום זה ובו ניתן לקוראים הרקע הנחוץ להבנתו . אנו גם מודים לאנשי ההוצאה , לשאול שרגאי מנהל הוצאת הספרים במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות ולעורכת הלשון סמדר רוטמן , על מסירותם ועל מאמציהם להכין את כתבי היד ולהתקינם כראוי . כפי שצוין , בכרך זה כלולים ארבעה עשרה מאמרים ושלושה פרקי מקורות . אהוד לוז מגלה את הקרע והייאוש שעולים ממאמריו של ברדיצ'בסקי מסוף המאה הי"ט וראשית המאה הכ . ' לפי לוז , זאת התוצאה של הקונפליקט בין שתי תפיסות דתיות מנוגדות , שתיהן בעלות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא