חנה ארנדט, השואה והציונות: סיפור של כישלון

עמוד:5

הציונות ועם מדינת ישראל ; החשבון הזה נתמצה באמצעות דבריה על משפט אייכמן ועל הבנאליות של הרע , אלא שהיה מחיר כבד למיצוי החשבון הזה , שכן היה בו משום פתיחתו של חשבון אחר , ווה נותר פתוח עד עצם היום הזה ; לא עוד חשבונה של חנה ארנדט עם יהדותה , עם הציונות ועם ישראל , אלא להפך , חשבוננו שלנו עמה . הצגה זו של הדברים איננה התחכמות או מליצה . כשארנדט מסבירה מה הביא אותה להציע לשבועון The New Yorker לשלוח אותה לירושלים כדי לסקר את משפט אייכמן , מדוע היא רוצה כל כך לנסוע לירושלים , מה חשוב כל כך בהצגה הממשמשת ובאה בעיר הרחוקה והלא אהובה , היא מדברת על עצמה , לא על המשפט . ליתר דיוק , היא אינה מתעניינת במיוחד בהיבטים ההיסטוריים למשל של המשפט , או במה שאולי יהיה אפשר ללמוד ממנו על השמדת יהודי אירופה . נסיעתה לירושלים , היא ספק מסבירה ספק מתנצלת במכתב לקרן רוקפלר , היא חוב שהיא חבה לעצמה . לא ליהודים שנשמדו , לא לקהל שיקרא את מאמריה בשבועון The New Yorker אלא לעצמה . לקרל יאספרס , שבהדרכתו כתבה את עבודת הדוקטור שלה ועמו שמרה על ידידות קרובה עד מותו , כתבה שהיא מקווה שלא תיאלץ להקדיש יותר מחודש 'לבדיחה הזאת ; ' אבל לא תוכל לסלוח לעצמה לעולם אם לא תיסע 'לראות את האסון הזה בכל טירופו' במו עיניה ; שכן כידוע לו 'עזבתי את גרמניה מוקדם מאוד , והתנסיתי מעט מאוד במישרין בכל זה ' . ' ליאספרס דרך אגב היו הסתייגויות לא מעטות , מקצתן עקרוניות , מן הפרשה הזאת בכלל ומהתנהלותה של ישראל בה בפרט ; ארנדט תחזור על מקצתן - ללא ציון מקורן - בדיווח שלה על המשפט . אבל הוא , שידע כנראה את נפש תלמידתו לשעבר , גם הפציר בה שתשמור את ביקורתה לעצמה , לבל תינזק ישראל . למותר לציין שאת עצתו זו של יאספרס לא כיבדה חנה ארנדט . את חוויית נוכחותה במשפט היא תיארה לאחר מעשה באמצעות הביטוי , Cura Posterior ' ריפוי מאוחר , ' ולימים יתפרסם הביטוי הזה . מה שהיה בשביל ישראלים רבים , בשביל חיים גורי למשל , שנכח ( לא כמוה ) בכל ישיבות בית המשפט , בגדר גילויו ברבים של חולי - פרטי , ציבורי , לאומי - שאין לו מזור , היה בשבילה ריפוי של חולי פרטי מאוד . בספרות הכתובה העברית לא נזכר ( למיטב זכרוני ) פרט זה . המחיר שהיתר , ארנדט מוכנה לשלם עבור למשל ( בספרה האומה והמוות ; היסטוריה זיכרון פוליטיקה , ירושלים , 2002 עמי ( 206-205 רואה באמירה זו של שלום התנשאות ציונית ומגדרית כאחת ומכיוון שנראה שדברים אלה אופייניים לרוח שארנדט מתקבלת בה עתה בארץ , מעניין לציין שדבריו של יאספרס - שהוא תמיד ראה בה גרמנייה - אינם מעוררים התמרמרות בארנדט ( וגם לא בורטל . ( להיידגר היא כותבת בהודמנות אחרת שהיא רואה בעצמה . Madchen aus der Fremde זוהי ציטטה משיר ידוע של שילר , ואפשר לתרגמה כ'נערה מן הנכר' או 'נערה נכרייה . ' . 7 חנה ארנדט לקרל יאספרס , 2 בדצמבר 1960 ( גרמנית . ( . 8 ראו : Elisabeth Young-Brurhl , Hannah Arendt : For Loveof the World , New Haven , CN , 1982 , p . 329 יאנג ברוהל איננה מציינת בביוגרפיה מקיפה זו של ארנדט היכן ומתי אמרה ארנדט את הדברים האלה .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר