|
|
עמוד:12
של חיים ארלוזורוב . "הפועל הצעיר" הוביל אחרי הרצח את מסע השיסוי התקשורתי נגד הימין של אז , והאשים אותו בשפיכות הדמים , אבל שעות אחדות לפני הרצח נדפס בעיתון שיר כיסופים התנחלותי ברוח כיסופי הימין של ימינו . מחברו , ראובן גרוסמן , מתאר נסיעה בכביש שכם-רמאללה הישן , כשפתאום הנהג מפנה את תשומת לבו לנקודה מעניינת בצד הדרך : "התראה שם את הכפר הערבי / הרובץ ימינה ? התראהו /? שאלני הנהג בטובו / ויט לעברו ראשהו / , וירא לי בימינו כפר קטן / ושנייה תופסת ההגה / הן זהו כפר שילה , ידעת " ? הכפר הערבי ליד חורבות שילה , כנראה תורמוס עיא , מתואר בשיר כ"עדת בתים העשויים חמר , אטומים ושחוחים . " גרוסמן מזכיר את בנות ישראל שרקדו שם פעם בכרמים , את שמואל ועלי ואת הנר הדולק במשכן , ומסכם בדאבון לב את מצב המקום בזמנו : " לא אוהל , לא קדושה ולא מועד / אי יד אשר השביתה הדרך / תשיב הודך ממקום גלה . " נבירה ארכיונית מגלה שגרוסמן , המפא"יניק שחלם על גאולת שילה , אינו אלא הסופר , המשורר והמתרגם ראובן אבינעם . הוא נולד בשיקגו , פרסם את ספר השירים הראשון שלו ( בעברית (! כבר בגיל עשר , ועלה לארץ ב . 1929 בין השאר תרגם לעברית מחזות של שיקספיר וכתב עם מוריס רוזנפלד את שיר חנוכה הידוע , " נתתי הזעירים . " בנו בכורו , נעם , היה מפקדם של שישה עשר לוחמי ההגנה שנפלו באביב תש"ח בקרב על עטרות , מושב עובדים יהודי שנוסד בפאתי רמאללה כבר ב 1914 על ידי קבוצת חלוצים בראשות לוי אשכול וברל כצנלסון . אחרי האסון שינה גרוסמן את שמו לאבינעם וחיבר שירים של יגון כבד וצידוק הדין " ) הארץ נתנה / והארץ לקחה / יהי שם אלוקי האומה מבורך . ( " בךגוריון ביקש ממנו לנהל את המחלקה להנצחת החייל , ובמסגרת התפקיד
|
|