|
עמוד:12
עד כמה שאפשר את הקול האישי שלו ואת הדרך הייחודית שלו . עם זאת , ובמקביל , גיבשנו את ההסכמה לעודד גם יצירה ובנייה של שפת ביטוי משותפת , שתייצג את היחד ואת הייחוד של קבוצת מיח"ם . לשמחתי , עקרונות מנחים אלו חיברו בין כל הכותבים , וניסינו לשמר ולטפח אותם במסגרת המפגשים וההתכתבויות שליוו את התהליך . מפגשי העבודה הלכו וקיבלו בהדרגה אופי של מפגשי למידה משותפת , שבהם התעצמה התחושה שאנחנו פועלים כקבוצה הלומדת יחד , ושכל אחד מאתנו לומד מניסיונו , מעולמו , מהשקפותיו ומנקודות מבטו של האחר . מפגשים אלה זימנו דיאלוג וחשיבה מחודשים סביב שינויים תפיסתיים , ארגוניים ופדגוגיים , הנדרשים להכשרת מורים במאה 21-ה ( ראו דוגמה בפרוטוקול ישיבת הצוות בנספח בסוף הספר . ( נקודה חשובה לא פחות מבחינתי הייתה שכבר במפגשים הראשונים נוצרה אווירה חברתית חמימה של יחד . אמנם לא אחת נתגלעו מחלוקות ביחס לשאלות מה לכתוב ואיך , אך בסופו של דיון התחושה הכללית הייתה שהמחלוקות רק הצמיחו רעיונות חדשים , יצירתיים ופוריים יותר . בדיעבד , ולאחר קריאת כל הפרקים , זיהינו את המכנה המשותף , את המוטיבים החוזרים על עצמם , את החוט המקשר בין המשתתפים בניסיונם לגבש השקפה הנוגעת לשילוב התקשוב בהוראה ולמידה , הן במכללה להכשרת מורים והן בבתי הספר . מכנה משותף זה בא לידי ביטוי בפרקים השונים , והוא נוצר שלא במכוון וכתוצר לא מודע שהתגבש במהלך העבודה המשותפת . לא נקדים את המאוחר , על המשותף הזה נדון בפרק המסכם . תהליך כתיבת הספר התאפיין בעבודה קבוצתית ואישית לסירוגין . המפגשים הקבוצתיים תועדו בהקלטת אודיו ובכתב , והתיעוד נשלח לכותבים השונים כפרוטוקול . בין המפגשים נדרשו הכותבים למשימות שונות שהוחלט עליהן במשותף . ואלה שלבי העבודה המרכזיים של קבוצת המחברים : השאלות הראשוניות בתחילת הדרך שאלנו את עצמנו שאלות בסיסיות כגון : באילו נושאים יעסוק הספר ? במה הוא יחדש ? אל מי הוא יפנה ? מי יהיה קהל היעד ? מה יהיה תהליך הכתיבה ?
|
|