שלום קרמר המבקר

עמוד:8

קרמר את הכרתו הלאומית , אולם בבואו לדון ביוצר זה או אחר לא מיעט את דמותו אם יצירתו לא עלתה בקנה אחד עם השקפתו על מעמדה של הספרות העברית ותפקידה בחיי העם . בדרך כלל השכיל לכוון עצמו אל עיקרו של מבוקרו , וביקש להבינו לפי מגמתו ביצירתו . במסותיו הקיף קרמר יוצרים עבריים בני דורות ומשמרות שונים , והרבה נתן דעתו על סופרי דור התחייה . הסופרים הגדולים , שכבר קנו להם דימוי ספרותי בעיני הביקורת , זכו בהארה משלימה מצדו או להבלטה חדשה . יוצרים בני זמנו , שפירסמו יצירותיהם המוקדמות בימיו , זכו לשימת לבו ונקלטו היטב בעדשה הביקורתית הבהירה שלו . הוא לא היה מן המהירים להגיב ולפרסם דבריהם בסמוך לפירמומה של יצירה . לפי דרכו נטה לערוך את המאזן הספרותי הכולל של כל יוצר , ובחר לשרטט את דיוקנו כעבור זמן ומתוך פרספקטיבה . קרמר המבקר הירבה לייחד דברים לבני אומנותו , מהם הרחוקים מזמנו ומהם הקרובים לו . מסות הדיוקן שהקדיש להם אינן שונות בעיקרן ממסותיו האחרות . גם כאן ניכר המאמץ לשרטט דיוקן שלם ומגובש ככל האפשר , וניכרת החתירה אל אותה נקודה אמצעית שצוינה . כאן ראה לציין את סגולותיהם של עמיתיו למקצוע הביקורת ותרומתם לפיתוח התודעה הספרותית של קוראי הספרות ושל הסופרים עצמם . לגבי המבקרים והמסאים הנחשבים והנכבדים בעיניו הטעים בדבריו את המופת הסגנוני ומעשה חושב שלהם במלאכת הכתיבה . לשני מבקרים הקדיש קרמר מונוגראפיה שלמה : א . א . קובנר וא . י . פאפירנא . שני המבקרים נחשבים לאבות הביקורת העברית , וזכותם הגדולה היא זכות ראשונים . חייהם ופועלם תוארו על ידו בפירוט ובהרחבה . הוא שרטט קווים לדמותם על רקע בני דורם ומסר תמונה נאמנה של פני הספרות העברית בתקופתם . בתבנית המונוגראפיות הללו כתב קרמר את הטיוטות לספרו המקיף על דוד פרישמן . אישיותו הסוערת של פרישמן , להטו הביקורתי וסגנונו העברי , משכו את לבו ועוררו אותו לסכם את . פעילותו כמבקר ולדון בהשפעתו על הספרות העברית בדורו ומעבר לו . שנים רבות הגה את רעיונו ולא זכה להגשימו בחייו . את חיבורו כתב פרקים פרקים בפרקי זמן שונים . במרוצת השנים עיבד כמה מהם ופירסמם במקומות שונים . פרקים אחרים גנז לעת מצוא , לעת שישלים לשביעות רצונו את שרטוט דיוקן המבקר שכה ריתק אותו . החומר מן העיזבון נערך על ידי והותקן לדפוס תוך הקפדה על נוסח המחבר ושמירה על סדר הדברים המקורי . תודתי נתונה למרת קרמר ולבניה , שסייעו בידי בבירור החומר ואף הדפיסו חלקים ממנו כדי להקל על המלאכה . ירושלים , אדר א תשמ"ד אבינועם ברשאי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא