|
|
עמוד:33
נואה , תאילאנדית בת , 20 פנתה לזנות כדי להשלים את משכורתה הדלה . היא מסבירה : "אני עובדת במפעל לייצור סוללות ומקבלת פחות מ . 5 ו דולאר ליום . זה לא מספיק לי לכל ההוצאות . איך יכול סכום כזה להספיק לאוכל , נסיעות והוצאות אחרות ? ואני בחורה חסכנית מטבעי . הייתי חייבת למצוא עבודה בלילה , כדי שאוכל לשלוח להורים שלי כסף . " זונות רבות הן עובדות מפעל שפוטרו מעבודתן , או נערות כפריות שהגיעו העירה בתקווה למצוא עבודה במפעלים , אך פניותיהן הושבו ריקם . בפיליפינים מהווה תעשיית התיירות חלק מתוכנית הפיתוח הממשלתית . התיירות מהווה את המקור הרביעי בגודלו של מטבע חוץ . אחת הסיבות להצלחת תעשיית התיירות הפיליפינית היא עסקי ה"אירוח , " המושכים גברים רבים , בעיקר מיפאן . באופן רשמי מדברים בפיליפינים על 100 , 000 "מארחות" - נשים שקיבלו רשיון ממשלתי לעבוד בבתי עסק מורשים , כגון בארים או בתי קפה . ואולם על אלה יש להוסיף את זונות הרחוב , את הזונות העובדות בבתי זונות ואת נערות הטלפון , שאינן מצויירות ברשיון ממשלתי . סוכני נסיעות ביפאן ובפיליפינים מציעים ללקוחותיהם הגברים חבילות תיור למאנילה הכוללות הכל - החל ממלון וסיור במרכזי קניות ועד לליווי צמוד של "מארחות , " הנבחרות במהלך סיור לילי בבארים ובמועדוני לילה . תייר יכול לרכוש לעצמו , תמורת 60 דולאר , אשה ללילה . האשה עצמה מקבלת עשירית מן הסכום , וזאת לאחר שבעל מועדון הלילה ומדריך התיירים לקחו לעצמם את החלק הארי . כמה מן המלונות הטובים ביותר במאנילה , שנבנו ב 976 ו לקראת ועידה בינלאומית של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית , מתפרנסים כעת מהשכרת חדריהם לזונות וללקוחותיהן . גם בדרום קוריאה מהווה התיירות תעשייה גדולה , עם הכנסה שנתית של כ 270 מיליון דולאר . הצלחה מסחרית זו מבוססת בעיקרה על עסקי הזנות . למרות קיומו של חוק האוסר "מעשים
|
|