|
|
עמוד:87
600-500 שקלים ברוטו 312 ) עד 375 דולאר , ( ולפי דבריו , השכר 38 עולה עם הוותק . יש לציין כי שכר זה גבוה מן השכר המשולם במפעלי טקסטיל . מקור נוסף למידע על שכר פועלות אלקטרוניקה הינו ההסתדרות . רפאל דואני , מזכיר הסתדרות פועלי המתכת , החשמל והאלקטרוניקה במועצת פועלי חולון , העריך את שכרן של פועלות ייצור מתחילות ( דצמבר ( 1986 ב 500-450 שקל לחודש , בממוצע . במהלך השיחה עם רפאל דואני הצטרף אלינו אליעזר פדידה , מזכיר ועד העובדים במפעל "תדיראן" בחולון . כאשר נשאל כמה מקבלות פועלות ייצור - מרכיבות מתחילות הופתע מעצם ההתעניינות בפועלות ייצור : "למה פועלת ייצור ? למה את לא שואלת על שרטטת , או מהנדסת " ? בהמשך אמר כי שכרן של המתחילות נע בין 400 ל 450 שקלים לחודש נטו . יצחק מסיקה , מי שהיה מזכיר הסתדרות פועלי המתכת , החשמל והאלקטרוניקה במועצת פועלי חיפה במשך למעלה מעשרים שנה , נשאל אף הוא אודות שכרן של פועלות ייצור במפעלי אלקטרוניקה . תשובתו : "המשכורות נמוכות . לנשים יש את ההרגשה של סטאטוס - במקום שכר . בגלל הסטאטוס הן מוכנות לוותר על משכורת יותר גבוהה . " לדבריו המשכורת עומדת על 500 שקל 333 ) דולאר בדצמבר ( 1986 "ואפילו פחות . זה קיפוח של ממש . " כשנשאל מדוע השכר נמוך , אמר : "לדעתי זה ענין של אידיאולוגיה . המעסיקים אומרים 'בסך הכל הן מחברות שני חוטים , ואפשר לפטר אחת ולהחליף אותה בשניה . מהנדס יותר קשה למצוא . ' הם רואים אותן כלא שוות יותר מזה . " כאשר העליתי את הקשיים בהם נתקלה חברת "וישיי" בחיפושיה אחר פועלות המוכנות לעבוד תמורת 300 שקל לחודש 200 ) דולאר ) ענה : "השאלה היא למה מעיזים להציע 300 שקל לחודש . התשובה היא כי בטוחים שלא מגיע לנשים יותר . " מקור אחר למידע אודות משכורות הוא , כמובן , העובדות עצמן . כפי שכבר צויין , במפעלי אלקטרוניקה פרטיים נושא
|
|