|
|
עמוד:81
" השכר הנמוך יחסית " להלן נמחיש את תנאי העבודה של הנשים הישראליות המועסקות בקרהייצור של תעשיות הטקסטיל , ההלבשה החשמל והאלקטרוניקה . ההמחשה תתבסס על שיחות וראיונות עם אנשי איגודים מקצועיים , עם מנהלי כוח אדם במפעלים ועם פועלות . כמה מן הראיונות נערכו לצורך כתיבת פרק זה , ואילו אחרים נלקחו מתוך סקר שנעשה לפני שבע שנים על ידי קבוצת נשים שבדקה את תנאי התעסוקה של נשים בתעשיית הטקסטיל וההלבשה באיזור הצפון . על שני אלה הוספנו מובאות מתוך כתבות שהופיעו בעתונות . בענף הטקסטיל וההלבשה , הנושא השב ועולה בשיחות - בין אם עם מעסיקים ובין עם הפועלות עצמן - הוא השכר הנמוך . כשנשאל האחראי על ענף המתפרות בהתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה באם יש יתרונות כלשהם בהעסקת נשים , היתה תשובתו חד משמעית : "כמובן , היתרון הוא השכר . אני לא מכיר גבר שיעבוד תמורת 00 ] ו דולאר ] לחודש . אבל אני מכיר הרבה צעירות שעובדות אפילו בפחות מזה . " בבחינה מדוקדקת יותר מתברר כי מעבר לשכר הנמוך המאפיין את הענף בכללותו , קיימים גם הבדלים גדולים בתוכו - בין השכר המשולם בעיירות הפיתוח ובין זה המשולם בערים הגדולות , כמו גם בין השכר המשולם לפועלות יהודיות ובין השכר שמקבלות פועלות ערביות ודרוזיות . הבדלים אלה עלו באופן מודגש בעת השיחה עם אתי , ברטה ורבקה , שלוש תופרות העובדות באחת המתפרות הקטנות בלב תל אביב : "ערביות מקבלות תמיד פחות כסף מהיהודיות . בכל מקום שעבדתי ' פרדייד [ ביח"ר למזרונים ] ו'אלסטיקס' [ ביח"ר ללבני נשים ] עבדנו ביחד עם ערביות , והן תמיד הרוויחו פחות , בלי שום תירוץ מיוחד . גם קבלניות משנה ערביות מקבלות פחות עבור כל יחידה . " דבריהן מוצאים תימוכין בממצאים של מחקר שנערך ב 985 ו
|
|