תיחום ומבנה

עמוד:13

המינוח כותרת הספר כוללת את המונח 'מידה כנגד מידה , ' למרות שמקורו של המונח אינו במקרא , אלא בספרות חז"ל . להלן ייבדקו המינוחים השונים ששימשו לציון תופעת הגמול במידה כנגד מידה במקרא , במשפט הרומי ובספרות חז"ל . המינוח המקראי לכאורה לא נמצא במקרא מינוח ספציפי לעקרון המידה כנגד מידה . ברם במקרים רבים העוסקים בגמול במידה כנגד מידה נמצאת הנוסחה החוזרת "כאשר ... כן , " בדרך כלל בצירוף השורש עש"ה , כמבטאת את רעיון המידה כנגד מידה . נוסחה זו מופיעה במלואה פעמיים בחוק המקראי , בפסוק העוסק בעקרון המידה כנגד מידה : ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה פן יעשה לו . שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כ $ שר יתן מום באדם כן ינתן בו ( ויקרא כ"ד , יט-כ . ( וכן מופיעה במלואה שלוש פעמים בנביאים ראשונים : כאשר עשיתי כן שלם לי אל"הים ( שופטים , 'א ז . ( כא # ר עשו לי כן עשיתי להם ( שם ט"ו , יא . ( ויאמר שמואל כא # ר שכלה נעזים חרבך כן תשכל מגשים אמך ( שמ"א ט"ו , לג . ( . 8 על מקורו של המונח 'מידה כנגד מידה , ' ראה להלן . על הסכנות שבשימוש במונח מאוחר לצורך הגדרת תופעה ספרותית קדומה ראה : ויסמן , עמ' . 12-6 החלק השני ( פרקים חמישי-שישי , ( יעסוק בדרכים בהם משתמש המקרא לעיצוב המידה כנגד מידה : החל בחומרי העלילה השונים , דרך מיון וסיווג קפדניים של הקריטריונים הלשוניים-סגנוניים , וכלה בטכניקות הספרותיות לבניית המידה כנגד מידה . חלק זה יסתיים בפרק השביעי שידגים את תופעת המידה כנגד מידה במערכי סיפורים נרחבים , בהם ניתן לראות שילוב של כל האמצעים והקריטריונים , שהוצגו בפרקים שקדמו לו . בחלק האחרון של הספר ( פרק שמיני ) יוצגו עקרונות הצדקת הענישה בתרבות בכללה , ובמקרא בפרט . לאחר מכן יוסקו מסקנות לגבי משמעותה של המידה כנגד מידה כפי שהיא מתגלה בסיפור המקראי .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר