|
|
עמוד:12
גדול יותר . למרות שבמקרים אלו קשה יותר להיות בטוח בכוונתו של המספר . להבנתי מכוון הסיפור המקראי לשכבות שונות ולרמות קריאה שונות . המידה כנגד מידה המפורשת והגלויה לעין מכוונת לאדם הקורא או השומע הפשוט . המידה כנגד מידה הרמוזה מכוונת לקורא המשכיל והמעמיק . ככל שהערכת המידה כנגד מידה עקיפה , רמוזה ולא מפורשת , בגלל המרחק בין המעשה ובין תוצאתו , כך היא יותר אפקטיבית לקורא הנבון , משום שהשיפוט נבנה מפרי פעילותו של הקורא עצמו . מובן שככל שהמרחק בין המעשה ובין גמולו גדול יותר , כן צריך להיות חזק יותר ומשמעותי יותר הקשר בין המילים המקשרות בין רכיב המעשה ובין רכיב הגמול . פירושו של דבר שבמקרים בהם יחסי מידה כנגד מידה נוצרים בין טקסטים רחוקים זה מזה , הקשר ייבנה באמצעות מילים נדירות , צירופי ביטויים לא שכיחים , או מספר הקבלות רב בין הטקסטים בהם מדובר . לצורך הנוחות הגדרתי לעתים את החלק העוסק במעשה - 'רכיב פעולה' או 'רכיב מעשה , ' ואת החלק העוסק בגמול - 'רכיב תוצאה' או 'רכיב גמול . ' הספר מחולק לשלושה חלקים : בחלק הראשון ( פרקים שני-רביעי , ( יוצגו עקרונות המידה כנגד מידה : מהם סוגי המידה כנגד מידה המוכרים במקרא , בין מי למי מתקיימים יחסי מידה כנגד מידה , מקרים מיוחדים והופעות שונות של מידה כנגד מידה . . 5 דוגמות למקרים בהם חוקרים הצביעו על קשר במידה כנגד מידה בין רכיבים רחוקים טקסטואלית זה מזה : מ"מ בובר בתחילת מחקרו היסודי על המילה המנחה כתב : "בין שהמדובר ב'לשון נופל על לשון' כפשוטו , היינו זה המופיע בתוך הקשר תחבירי אחד , בין שנכלל במונח זה גם שוויון הגאים ודמיון צלילים , ובין שהמכוון ללשון נופל על לשון מרווחי , היינו הפועל לא במקראות סמוכים זה לזה , אלא על פני מרחב גדול יותר של הטכסט" ( בובר , 1964 עמ' . ( 284 בעמ' 292-291 הוא מדגים מידה כנגד מידה בסיפורי יעקב המשתרעת על שלושה פרקים שונים , בראשית כ"ז , כ"ט , ל"א . פ' רוזנצוויג כותב : "יש שקישורים ושילובים באים תכופים , ויש שמרוחקים הם אלה מאלה כברת סיפור רבה . ויש שסיפורים מרוחקים מתעצבים ליחידה סיפורית גבוהה יותר" ( רוזנצוויג , עמ' . ( 13 באחת הדוגמות למידה כנגד מידה שהוא מביא שם המרחק בין רכיב המעשה לרכיב הגמול הוא ארבעה ספרי מקרא ! ( משמות לדברים . ( על כך שמילה מנחה עשויה להופיע גם במרחקים גדולים ראה גם : בר אפרת , 1979 עמ' ; 23 פולק , 1994 עמ' . 93-91 . 6 על כך ראה לדוגמה : אמית , 1992 עמ' . 13 . 7 "ברמות הקריאה הגבוהות ... עשויות האפיזודות להתגלות במוטיבים , הדמויות כארכיטיפים , והלשון כסגנון מעוצב שיש בו הרמזות , מצלולים ומשחקי מילים . ברמות קריאה אלו מפעיל הקורא רגישות לאנלוגיות , לדקויות של שינויים במבנים של חזרה , לסטיות תחביריות , לשימוש בכינויים , וכדומה - היינו , לכלל האמצעים הקומפוזיציוניים שגילויים מעשיר את חווית הקריאה , מעורר את התפעלות הקורא מאופן העיצוב , ומעל לכל , מעמיק את המסר של המסופר" ( אמית , 1992 עמ . ( 14 ' ראה גם : בר אפרת , 1979 עמ' . 13-12
|
|