|
|
עמוד:8
המקראי קשר מלאכותי , העומד על בסיס לשוני-סגנוני ( לדוגמה : מילה או ביטוי משותף בין המעשה ובין גמולו , ( מבלי שתתקיים התאמה מלאה בין המעשה ובין גמולו . קטע מקראי קצר ימחיש טענה זו : בסיפור ירידת אברהם למצרים ( בראשית י"ב ) מעוצבת ההשוואה בין חטאו של פרעה ובין עונשו באמצעות המילה בית . החטא מתואר במילים "ותקח האשה בית פרעה" ( בראשית י"ב , טו ) והעונש מתואר במילים "וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי" ( שם , יז . ( המילה 'בית' בתיאור החטא משמשת במשמעותה המקורית ( כנראה ארמונו של פרעה . ( בתיאור העונש משמשת המילה 'בית' במשמעות מטונימית - משפחה . באמצעות השימוש באותה תיבה על שתי משמעויותיה , נוצרת זיקה סגנונית בין המעשה וגמולו . הטענה השנייה היא שמטרת עיצוב המידה כנגד מידה בסיפור המקראי היא להעביר לקורא את חוסר התועלת שבחטא , ומולו את התועלת במעשים טובים . במילים אחרות , עיקר המטרה בעיצוב סיפורי מידה כנגד מידה היא חינוכית , לדורות הבאים של הקוראים , ולא רק לצורך השגת הצדק , או התועלת המעשית , לדמויות מקבלות השכר או הנענשות . גם טענה זו תודגם בעזרת סיפור מקראי קצר : בשמ"ב ד' מסופר על רכב ובענה בני רימון הבארותי שהורגים את איש בושת בן שאול ומביאים את ראשו לדוד . דוד מצווה להורגם , אך אינו מסתפק בעונש המוות אלא מוסיף עונש נוסף : "ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון" ( , 'ד יב . ( להלן ( עמ' ( 67 יבואר שדוד מטיל כאן עונש במידה כנגד מידה באברי האדם . הידיים שהרגו את איש בושת , והרגליים שהביאו את ראשו לדוד , יבואו על עונשם במידה כנגד מידה וייקצצו . זהו מקרה יוצא דופן של ענישה במידה כנגד מידה , כי הנענשים כלל אינם מודעים לאחר מותם לעונשם ! נראה , כאמור , שמטרת הענישה כאן היא לא כנקמה , אלא מעשה המעביר מסר סמלי וחינוכי לקוראי הסיפור המקראי . יודגש שקיים קשר הדוק בין שתי הטענות : במקרים בהם מוצגת ההתאמה המעשית המלאה בין המעשה ובין גמולו ( לדוגמה , ההורג - נהרג ) אכן מושגת מטרת הצדק , או מטרת התועלת המעשית להרתעת הפושע וסביבתו . ברם , מקרים בהם מעוצבת המידה כנגד מידה באמצעים לשוניים-סגנוניים ( מילה או ביטוי משותף בין המעשה ובין גמולו , ( נראים רק לעיניו של הקורא המאוחר , ולא לעיני הדמויות המקראיות עצמן . מכאן שמקרים אלו , שהם רוב מקרי המידה כנגד מידה בסיפור המקראי , מיועדים לחינוך הדורות הבאים של קוראי המקרא ולומדיו . רוב סיפורי הגמול המקראיים בנויים על דרך עקרון המידה כנגד מידה . עקרון המידה כנגד מידה מופיע בהם הן מהצד הענייני והן מהצד הסגנוני .
|
|