מבוא

עמוד:9

מבוא חדר המורים ( המכונה לעתים גם ' חדר הסגל ( ' הוא מתחם שלמעט המורים עצמם , אין יודעים כמעט מה מתחולל בו . מה קורה אפוא מאחורי דלתו הסגורה ? אילו מגעים חברתיים מתרחשים בו ? מהן הפונקציות שלו נוסף על היותו מקום שאפשר לנוח בו בין השיעורים , ואולי גם לשתות כוס קפה ? האם הוא " שומקום" חסר משמעות , שאין לו חשיבות אמתית בתרבות בית הספר ? או אולי הוא חלק בלתי-נפרד דווקא מחיי בית הספר , ויש לו השפעות על הרווחה ועל ההצלחה של המורים , של אנשי המנהלה וגם של התלמידים ? ספר זה דן בשאלות אלו וכן בשאלות הנוגעות להתפתחות מקצועית של מורים , להכשרת מורים ולהישגי תלמידים . כמורות לשעבר בבית ספר תיכון שהינו לא מעט בחדרי מורים . לפעמים הם שימשו לנו או לעמיתינו חדרי התאוששות מהלחץ שבעבודת ההוראה ומקלט מהקשיים שהיא מזמנת , ובד בבד עם חילופי תובנות מקצועיות נוצרו בהם גם חברויות אישיות . לפעמים הפך חדר המורים זירת עימותים בין עמיתים לבין עצמם או ביניהם לבין הממונים עליהם . אולם ככלל אפשר לומר שהוא היה גורם חשוב בחיי היום-יום שלנו בעבודה . אלא שבשנים שלאחר מכן , בהיותנו מדריכות של מורים וחוקרות , התמקדנו בעיקר בתלמידים ובלמידה , במורים ובהוראה בתוך הכיתה ; את חדר המורים זנחנו . רק לאחר זמן כאשר ביקשנו להיטיב להבין את תרבות בתי הספר , המעט שמצאנו בשדה המחקר בכל הנוגע לחדר המורים בהשוואה לכתיבה המרובה על הנעשה בחדרי הכיתות או בחצרות בתי הספר ובשטחים הפתוחים האחרים , דחק בנו למקד את התעניינותנו המקצועית במקום המוגדר הזה , בחדר המורים . לנוכח הניסיון העשיר שלנו בו הוא נתפס בעינינו כמקום מרכזי בעיצוב החיים המקצועיים של המורים – לב החיים של בית הספר . מסיבה זו , כך סברנו , פענוח האירועים המתרחשים בו יקנה לנו הבנה טובה יותר של מקצוע ההוראה . סיבה זו היא שהניעה אותנו להתניע מהלך של מחקר שנמשך שנים אחדות ומתבסס על שלוש הנחות יסוד :

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר