|
|
עמוד:5
הקדמה ספר זה מסכם חמש-עשרה שנים של התמודדות עם הוראה במציאות שנהיית יותר ויותר אינטרנטית . בכתיבתו לא התיימרתי להקיף בחיבור אחד את כל ממדיה של מציאות זו , אלא בעיקר להצביע על כמה מהשלכותיה על דמותו של המורה ועבודתו ולדון בהן . החיבור הזה אינו מתמקד בטכנולוגיה , שכמובן אין להקל ראש בחשיבותה לקידום ההוראה כיום , אלא בסוגיות שעניינן רוח האדם , ערכים , שיח בין-אישי , זהות , ובדרכי הוראה ולמידה , בעיקר בתחומי מדעי הרוח . הספר מבטא את המחשבה שהמציאות האינטרנטית מזמנת למחנכים אתגר תרבותי עצום ואפשרות להרפתקה גדולה . במכוון אין הספר נכנס בעובי הקורה של העולם הטכנולוגי , ואינו עוסק בפרטי היישומים הטכנולוגיים או בהערכת יכולותיהם , שכן כלי העבודה האינטרנטיים של היום ילכו וישתבחו עם הזמן בקצב מסחרר , וממילא היישום העכשווי שלהם יתחלף ביישום חדיש ועדכני ממנו . ואולם האתגר האנושי יעמוד בעינו ויתבע מהמחנכים להתמודד עמו ולהתאים את עצמם למציאות תרבותית חדשה . הספר מוקדש לאנשי חינוך שבדומה לג'ונתן ליווינגסטון השחף מספרו של ריצ'רד באך מבקשים להגביה עוף ולצאת אל מעבר לכותלי כיתת הלימוד וחדר המורים המקומי . תודה גדולה אני חייב לדב וינר , המורה שפתח לפניי את השער לעולם המאתגר של האינטרנט , שהוא חלוץ בתחומו ובעל רוח שאופקיה רחבים . בשיחות עמו התבהרו לי האפשרויות שעולם זה מזמן וכן ההבנה שהמורים לא יוכלו להימנע לאורך זמן מהתמודדות עם המציאות התקשורתית הגלובלית שאנו חיים בה . פרק בספר מוקדש לסיכום של מפעל מרתק , " תכנית הקריאה המשותפת , " שהתפתח בבית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד ופרש כנפיים אל מרחבים בין-לאומיים , ואולם המורכבות שהייתה בו היא שגם הביאה לאחר כשתים-עשרה שנים לקריסתו . מפעל ראשוני זה , שזכיתי להיות שותף בו שנים אחדות , היה מפעל אינטרנטי חובק זרועות עולם 1 " בית לוחמי הגטאות" הוא בית עדות ומוזיאון למורשת השואה והמרד , שהוקם באפריל 1949 בקיבוץ לוחמי הגטאות , ועם הקמתו היה למוזיאון השואה הראשון בעולם .
|
|