|
|
עמוד:334
הרחבה של שירותי-הרווחה מרבית המאמצים הנעשים כיום לפתרון בעיית אי השיוויון הבין עדתי מכוונים להגדלה ולהרחבה של שירותי הרווחה הממשלתיים . האמונה ביכולתה של פעולה כזאת להביא לצימצום הפערים נובעת , כפי שראינו בפרק הראשון , מן ההנחה כי מקור אי השיוויון נעוץ בכישורים האישיים הנמוכים של מזרחים רבים שעלו מארצות בלתי מפותחות . הנחה זו עומדת ביסוד מרבית הפעולות שנקטו ממשלות ישראל בנושא , וכן גם ביסוד מרבית הפתרונות האלטרנאטיביים המוצעים . ההבדל בין אלה הטוענים כי הפעולות הממשלתיות הן בכיוון הנכון , לבין אלה הקוראים לשינוי ראדיקאלי בהן , הוא הבדל כמותי , ולא הבדל מהותי - המקטרגים קוראים להגדלה משמעותית של תקציבי הרווחה , וחלק מהם תובע גם שינוי ביחס מצד הרשויות המעניקות את השירותים . באשר לעצם המצאותו של הפתרון בהגברת שירותי הרווחה אין ויכוח . מדעני החברה ממליצים על מדיניות חינוך , טיפוח והכשרה אינטנסיביים ; העובדים הסוציאליים קוראים להגדלת תקציבי הסעד והרווחה ; התאחדויות העולים מאמצות תוכניות של מתן מילגות , וקוראות לשיפור תנאי החינוך ואמצעיו בישובי העולים ; המפלגות רושמות במצעיהן קריאה להגברת פעולות הרווחה ; ממשלת הליכוד רואה את "פרוייקט שיקום השכונות / ' שמטרתו לשפר תנאי דיור ושירותי רווחה בשכונות מזרחיות , כמילוי הבטחתה "להיטיב עם העם ;'' תנועת "עודד" רואה בפעולה בתחום הרווחה את ייעודה המרכזי ; מרבית דרישותיהם של "הפנתרים השחורים" היו בתחום הגדלת שירותי הרווחה ; גם הדרישה המרכזית של מתנחלי "אוהל מורה" בירושלים ב 1980 היתה דרישה בתחום הרווחה - שיכון לזוגות צעירים . מדוע פתרון הרווחה כה מקובל וכה מרכזי ? ראשית , כפי שראינו , ההסבר הרווח ביותר לבעיה העדתית הוא זה הרואה בה בעיקר משבר מעבר ממסורתיות למודרניות . שנית , אמצעי התקשורת נוטים לראות במשרדי הרווחה הממשלתיים " כתובת" להתייחסות ולטיפול בכל הקשור לבעיות של מזרחים , וממקדים את הדיון הציבורי סביב בעיות התקציב של משרדים אלה ; דרכי התייחסות אחרות כלל לא מגיעות לדיון . שלישית , כאשר מצליחים מחאות ומאבקים של קבוצות מזרחיות להביא להישגים כלשהם , ההישגים הם לרוב בתחום שירותי הרווחה ; שיכון , מילגות , הכשרה מקצועית , שירותי סעד , וכיו"ב ; כך נוצרת ומתגבשת ההרגשה ש"יש כסף" וש"אפשר לשנות . " האס הגדלתם והרחבתם של שירותי הרווחה יכולות לפתור את בעיית המזרחים בישראל ? האם תוכל העמדת שירותי הרווחה בראש סדר העדיפויות הממשלתי להביא ל"סתימת הפערים ? " התשובה היא - "לא ! " בראש ובראשונה חשוב להבין , כי אין זו כלל מטרתם של שירותי הרווחה . שירותי-הרווחה המדינתיים - "מדינת סעד" - התפתחו בהדרגה בארצות אירופה המערבית וצפון אמריקה במהלך המאה האחרונה , לערך . הם התפתחו לאחר שכבר צמח והתבסס הקפיטאליזם על חלוקת העבודה המעמדית המאפיינת אותו . שירותים שונים - חינוך יסודי , תיכוני ואוניברסיטאי , שירותי בריאות בסיסיים , שירותי סעד לעניים , למובטלים ולנכים - הוענקו בהדרגה על ידי המדינה בארצות השונות לאחר מאבקים ממושכים של מיפלגות פועלים ואיגודים מיקצו עיים . הם הוענקו כאשר הספיק הצבר ההון החברתי לכיסוי הוצאות אלה , וכאשר השתכנעו המעמדות השליטים שהענקת שירותים אלה לא רק תמנע הפסדים הנוב
|
|