|
|
עמוד:276
בעולם שהוא מתקדם ? תמר : בוודאי . בית ספר פתוח . אם אני הייתי מנהלת מוסד כזה , הייתי מנהלת אותו כמו סאמר היל , אולי בתפיסה שלי , בגישה שלי . אם יהיה לי ילד , אני לא יודעת אם אני אוכל לשלוח אותו לבית םפר כמו שהוא היום , זה בית םפר מדכא , בית ספר מנוון , בית ספר שמחנך לשאבלונות , לתפיסה דוגמאטית של החיים , של העולם . דוד : אבל לא תהיה לך ברירה ... תמר : או . קיי ,. אני לא יודעת אם הבעייה בארץ זה בעייה של עידות , כמו שזו בעייה של חברה מפגרת , חברה לא מתקדמת . שלמה : איזו חברה ? תמר : החברה הישראלית . שלמה : איזו חברה ישראלית ? תמר : חברה אשכנזית , כי לחברה הספרדית אין מה להגיד , היא לא אומרת כלום . מה היא מחליטה !? ואם יש כבר מישהו שמחליט , הוא מחליט בדיוק ברוח השליטים הדומיננטים . שלמה : בואי נחזור עכשיו לשאלה - את עושה עכשיו ספרות ומשחק דרמאטי . מבחינת התוכן של מה שאת עושה , את חושבת שאת מעבירה תכנים מסויימים שהם מה - הם אשכנזים , הם מזרחים , הם נייטראליים ? הם אוניברסליים ? תמר : אוניברסליים . שלמה : אם את היית היום חיה בתימן , זה דבר שהיית חושבת עליו , זה דבר שהיית מעבירה ? תמר : תכנים אוניברסליים ? שלמה : לא , מה שאת עכשיו מעבירה , ספרות ומישחק דרמאטי ... תמר : זה מה שהייתי חושבת עליו ? לא . אבל אני גם לא הייתי רוצה להיות היום בתימן . שלמה : כשאת אומרת "אוניברסלי , " מדוע זה אוניברסלי ? באיזה מובן אוניברסלי ? תמר : תראה , השירים והסיפורים שאני בוחרת זה שירים על נושאים מאוד בסיסיים שנוגעים ושייכים לכל אדם בעולם , כמו למשל בדידות , עצב , שמחה , ישנו שיר : "הלכתי ברחוב ומצאתי בתוך שלולית מים חתיכת ירח וזכוכית שבורה ואיזו חתיכת נייר , " אז זה לא אשכנזי , זה גם חוויות שהיו לי כילדה , ובשביל זה לקיתי אפילו בדלקת ריאות , מפני שכל כך אהבתי את השלוליות . מה שכן מציק לי ולא עושה לי טוב , זה שאני לא מתעסקת גם בתכנים שבאים מהרקע , שבאים מהסביבה או מהחוויות של הילדים שבאים מהבתים המסויימים , אבל זה מסיבה פשוטה מאוד - אני , באיזה שהוא מקום , חלק מהמוסד הסגור . אין לי חוויות כאלה . לא מכירה שום סיפור כמעט מבית ההורים . לי לא זכור ששמעתי סיפורים , אבל אני משוכנעת שכשסיפרו הורי , אז באיזה שהוא מקום ביטלנו את זה . יכול להיות ששמעתי סיפורים , אבל , פשוט מאוד הדחקתי אותם , ברחתי מהם , לא אהבתי אותם ,
|
|