|
|
עמוד:165
דוד : מה הם לימדו ? זאב : לא לימדו כלום . אני חושב שבסופו של דבר הם למדו מאצלנו . כשאש ה כזאת באה , נכנסה לבית אצל אמא וראתה את אמא מכינה סלטים , אז אני לא יודע איך היא היתה מרגישה , האשה הזאת , והמשיכה לעבוד בתפקיד הזה . דוד : אז מה , נניח , ניסו כביכול ללמד ? זאב : אז אני אומר לך - הם ניסו ללמד אותנו לבשל ... דוד : גפילטע פיש ? ... זאב : אני לא יודע בדיוק מה , אבל חשבו שצריך ללמד אותנו איך להשתמש בפרימוס . הדיעה היתה מקובלת שאנחנו באים ממערות . אז לאט לאט האנשים האלה התחילו להתפכח , כשראו שהאנשים פה הם לא מה שחשבו תחילה - ראו שהאנשים האלה מתלבשים , ראו שהאנשים האלה מדברים שפה שלא רק ערבית , גם צרפתית בצורה פרפקט . ראו שהאנשים האלה יש להם יחם לספר , ראו שלאנשים האלה יש יחס לרדיו , למוסיקה , אז הם התחילו קצת להתפכח . אבל בכל זאת היה להם קשה להשתחרר מהמצב הזה שהאנשים האלה מסוגלים לחשוב גם לבד . זה היה קשה להם . אז היה לנו מדריך - עיקר העבודה שלו , למעשה , התבטאה בזה שהוא ניסה לכוון אותנו , להדריך אותנו איך להקים מושב , איך לארגן קואופרציה ... שלמה : זה היה בטח קשה , נכון ? איך להקים מושב בלי אדמה - זה קונץ ! זאב : נכון , זה קונץ . על הנייר זה היה קל מאוד , כן . ואנשים באמת בסך הכל היו מתוסכלים בכל התקופה הזאת . שלמה : מה באמת היתה התגובה ? זאב : מה היתה התגובה שלנו ? אני אגיד לך - התגובה שלנו , למזלנו הגדול , לא היתה שלילית - אנשים היו חזקים . אנשים היו מאורגנים , אנשים אולי באו עם קצת כסף איתם מחחךלארץ , היה להם מה לאכול , היה להם ממה לחיות , לא היתה עזיבה , בשנה הזאת לא היתה עזיבה בכלל . אנשים לא עזבו . אנשים היו נפגשים בחוץ , הם היו שרים . דוד : התפרנסו מהעבודות האלה ? זאב : מי שלא היה לו , כמובן , התפרנס , כן . דוד : ומי שהיה לו ? זאב : מי שהיה לו , אז פחות עבד בעבודות מהסוג הזה , כי הוא לא היה מסוגל לעבודה מהסוג הזה ואכל את הכסף שלו , אם היה לו מה לאכול . המצב הזה נמשך בערך כשנה ואז ב 57 י הגיעו למסקנה שהדרך שבה הם עובדים זו לא דרך , ואז הם החליטו ... שלמה : "הם" זה מי ? זאב : מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית . אז הם החליטו לשחרר עוד חלקת אדמה נוספת . לא חלקה פרטית לכל אחד שיוכל לעבד אותה בהתאם להנחיות של המדריכים , כי אם חלקה משותפת . ואז עשינו שם , אני זוכר , גן ירק גדול מאוד , איזה 400 דונם של גן ירק ואז המדריכים שמה , יחד עם אנשים שלנו , שתלנו שמה טבק , שתלנו שמה עגבניות , פלפל , גזר , ירקות ... אבל מה שמעניין פה , שהם עשו את הגן הירק הזה כדי לספק לנו עבודה . תיאורטית היה שלנו , אבל למעשה לא היה שלנו - אנחנו באנו , עבדנו תמורת ימי עבודה , וקיבלנו תמורת ימי עבודה . לכל אחד היה כרטיס , רשמו לו כמה שעות עבודה הוא קיבל , הוא עבד ובסוף החודש הוא קיבל שכר בהתאם למספר שעות העבודה שהוא עבד .
|
|