|
|
עמוד:158
ולדחוף אותם בכוח . אני מדבר על אפשרויות שוות , שבקרית-שמונה יהיו אותם כוחות ההוראה הטובים כמו שיש במרכז העיר . שלמה : בקרית-שמונה אין מקום לאדם בוגר אוניברסיטה שיוכל לעבוד בו , חוץ מאשר חינוך ועבודה סוציאלית . כל המפעלים שייכים לקיבוצים , והמצב הוא נכון לגבי קרית-שמונה , לגבי בית שאן , לגבי כל מקום שהוא ברובו מזרחי ... אני פשוט אומר את זה שלא ניתקע בשאלה איפה לשים את הדגש - חינוך או כלכלה : שני הדברים צריכים ללכת ביחד . אפי : אני רק רוצה לומר , שהיום כולנו אומרים שיש אחוז קטן , 400-200 סטודנטים . אני אומר שמסה מביאה איכות . שלמה : מביאה איכות , אבל במה ? אתה מבין ? דור ההמשך של הקיבוץ , אתה יודע איך הם עושים את החינוך ? בצורה הרבה יותר ראציונלית , משום ששם הם עושים חישוב איזה מפעל הם יקימו ושולחים את הבנים ללמוד משהו ... אפי : מקבל , אבל זה מה שאני אומר - אם ל 50 , 000 צעירים יוצאי עידות המזרח תהיה מודעות , תאמין לי - הם יקימו איזה מפעל שהם רוצים , הם יקחו אותו מהאמא שלהם בכוח . היום יש להם רגש נחיתות נוראי , וזה עונה על השאלות שלך . שלמה : אז השאלה היא מה יש לך בסוף הדור . תראה , אנשים שהתחילו את הקיבוצים , במצב שהוא די מקביל למצבן של השכונות כיום , נאמר , היו צריכים לבקש כסף מבנקים של ציונים . אף אחד לא חשב שהם יכולים לעשות משהו רנטאבילי , אף אחד לא חשב שכל הניסויים שהם עושים בכלל שווים משהו . הם היו צריכים להקים בעצמם מהתחלה , מהתשתית . הם אכלו חרא דור אחד , אבל בסוף הדור הם יצרו מזה משהו . מה היה קורה אילו הם היו משקיעים את כל המאמצים שלהם רק בחינוך על אידיאלים של עבודה , סוציאליזם וכר ? אבל יחד עם החינוך הם גמרו את הדור הזה עם אדמות שלהם , עם רפתות , עם תרנגולות ... דני.- לי יש איזה סיפור.- המשפחה שלי היתה משפחה אמידה מאוד , עשירים - סבי היה מיליונר , מוסיקאי , אבי עבד שעתיים ביום כחייט לשרים בממשלה , לרופאים . מורים פרטיים , כל מה שאתה רוצה . הביאו אותנו לארץ ... אימי לחצה בעיקר על עניין של חינוך - היא ידעה שפה צריך רק חינוך . התנאים השתנו , גרנו באוהלים , אחר כך במעברה . עכשיו , אימי הלכה לצד החינוכי , ואז אבי ואימי הגיעו להחלטה ללכת לקיבוץ . כשהתעניינו , אז הנהלת הקיבוץ שאלו את אבי כמה ילדים אנחנו , "כמה אתם במשפחה " ? אמרנו.- "סבתא , שישה ילדים ואבא ואמא . " "בני כמה הילדים - ''? "קטנים " ... אמרו : "אתם לא יכולים להתקבל , אנחנו צריכים מישהו שיעבוד . " אז אבי אמר : "אני אעבוד . " אז אימי אמרה : "אני אעבוד מארבע בבוקר עד 12 בלילה במיטבח , אני מוכנה , רק שהילדים יקבלו את החינוך המתאים . " אמרו לה : "לא - " ! וכאן מתחילה ההשפלה . אבי עד לפני שנתיים היה מושפל , השפילו אותו , דיכאו אותו , ואיך שאומרים , הוא אכל את זה בשקט , ומזה הוא מת - רק מהכאב הזה . חודש לפני מותו הוא אמר לי.- "תראה עד איפה יכולנו להגיע ותראה לאן הגענו . " זה כואב לי הלב ... ! שלום : איך השינוי יכול לקרות ? לפי דעתי , זה לא יכול לקרות בשום אופן שלא
|
|