|
|
עמוד:61
התעשייתיים של חברת העובדים היו רק 5 מתוך 139 מזרחים ( שם : . ( 320 סביר להניח בי שיכבת בעלים ומנהלים זר נוטה לשמר את מעמדה , הן בדור הנוכחי והן בדורות הבאים , עד כמה שתלוי בה הדבר . במידה רבה , אמנם נתון הדבר בידיה , הן מתוך בעלות ישירה על מפעלים ותאגידים והן באמצעות יכולתה לספק לבניה ולבנותיה את ההשכלה , ההכשרה והקשרים שיאפשרו להם לתפוס עמדות דומות או מקבילות לאלה של ההורים . הנתונים בטבלה מס' 1 המראים על האחוז הגדל של צברים אשכנזים העובדים במקצועות מדעיים ואקדמיים , פרופסיונאליים , מינהליים ומנהלים , הינם הוכחה ברורה לכך . שיכבה זו אינה בודדה במאמציה לשמר את עמדותיה . היא זוכה לתמיכה ישירה ועקיפה של הגורם בעל ההשפעה המכרעת בכלכלה הישראלית - הממשלה , וזאת לא מפני שהממשלה מאויישת בעיקר על ידי אשכנזים , המנצלים את מעמדם לשם הפקת טובות הנאה לקבוצתם על חשבון המזרחים . הדבר נרבע יותר מאופי פעולתה של הממשלה בכל חברה קפיטאליסטית . עיקר עיסוקה של כל ממשלה הוא בתיאום בין אינטרסים קפיטאליסטיים שונים , ביצירת תנאים לצבירת הון , בעידוד פעולת יזמים , בהשקעה בתשתית כלכלית , הן פיזית והן אנושית , בהגנה על מיפעלים מקומיים מפני תחרות זרה , בשמירה על שביעות רצונם של הפועלים , ועל נכונותם לעבוד , ובהשגת תנאים מדיניים בין לאומיים שיאפשרו המשך הפעילות הכלכלית ( מוריי , ; 1971 או'קונור , . ( 1973 פעילויות אלה של הממשלה מביאות יתרונות בעיקר לאלה שהם בעלי הון , או מצויים בדרגות העליונות של ההירארכיה הקפיטאליסטית , הן הפרטית והן הממשלתית . בישראל , כפי שראינו עד כה , אנשים אלה הינם ברובם אשכנזים . בפרק הקודם ראינו דוגמאות רבות לתמיכה ממשלתית בפיתוח כלכלי שהביאה להקמתם , להתרחבותם ולשיגשוגם של מיפעלים וחברות בענפים שונים , כגון החקלאות , הביניין , תעשיית היהלומים , תעשיית הטקסטיל ותעשיית המתכת . ניתן להוסיף כאן דוגמא בולטת נוספת - הסובסידיות הממשלתיות לאשראי . בשנת התקציב , 1976 / 7 לדוגמא , הקציבה ממשלת ישראל סכום של 4 , 050 מיליון ל"י לקידום הייצוא . כסף זה הוזרם אל היצואנים השונים והגדיל , כמובן , את , רווחיות עסקיהם . באותה שנה היה הסכום הנ"ל גבוה יותר מתקציב מישרד החינוך 4 , 031 ) מיליון ל"י ) ומתקציב מישרד הבריאות 1 , 085 ) מיליון ל"י . ( היתה זו למעשה , ההוצאה הממשלתית השלישית בגודלה , כשרק תקציב הביטחון 32 , 995 ) מיליון ל"י ) ותשלומי ריבית על חובות 9 , 000 ) מיליון ל"י ) עלן עליה ( למ"ס , : 1976 טבלה . (**/ 11 המדיניות הכלכלית החדשה של ממשלת הליכוד היתה אמורה להפסיק את הםיבםוד הגבוה ליצרנים . אולם גם לאחר שינוי זה , אנו מוצאים בתקציב לשנת הכספים 1980 הוצאה ישירה על סיבסוד אשראי בסך 24 , 940 מיליון ל"י , סכום הנמוך , אמנם , מתקציב מישרד החינוך לאותה שנה 34 , 736 ) מיליון ל"י , ( אך גבוה מתקציבי כל יתר המשרדים ה"חברתיים : " מישרד העבודה והרווחה , לדוגמא , קיבל סך 22 , 115 מיליון ל"י . לסעיפים ישירים אלה צריך להוסיף כמובן , , סעיפים עקיפים שונים . בך , למשל , כולל התקציב 42 , 925 מיליון ל"י ל '' השקעות בענפי המשק : " חלק ניכר מסכום זה יגיע , כמובן , לחברות ומיפעלים שונים . לעומת זאת , רק 30 , 617 מיליון ל"י הוקצבו ל '' השקעות בשירותי חברה , " כשחלק הארי מסכום זה 24 , 500 - מיליון ל"י - מיועד לשיכון,- רובו של סכום זה יגיע גם הוא , כמשוער , לידי קבלנים וחברות ביניין שונות ( הארץ . ( 26 . 2 . 80 הסובסידיות הממשלתיות להון ותקציבי הפיתוח של ענפי המשק תורמים לשיכ
|
|