|
|
עמוד:20
מכיוון שההתפלגות המקצועית מהווה אספקט אחד בלבד של החיים הכלכליים הממשיים . הפעילות הכלכלית היא תשלובת של אינטרסים מדינתיים , יוזמות של בעלי הון , פיתוח טכנולוגי , זמינות ונכונות של כוח עבודה , תנאי שוק וחלוקת עבודה בינלאומית . ניתוח התפלגות מקצועית יכול לגלות רק טפח של התשלובת הזו . ניתוח התפתחות ענפית , לעומת זאת , יכול להאיר חלק גדול של הגורמים הפועלים . עם זאת , גם ניתוח ענפי הוא ניתוח חלקי , ועדיף עליו ניתוח הפעילות הכלכלית כמכלול - ניתוח הקרוב יותר לדפוסים המעשיים , שכן הוא כולל שיקולים , פעולות וגורמים בין ענפיים וכלל משקיים , אך לשם עריכת ניתוח כזה חסרים עדיין מידע , נתונים וכלים רבים . גם לצורך הסקירות הענפיות התקשינו למצוא נתונים מספקים : רשימת מיפעלים על פי ענפים , מקפת פחות או יותר , יצאה לאור לראשונה רק ב 1979 ( דן אנד ברדסטריט , . ( 1979 הרשימה איננה כוללת מידע על התפתחות היסטורית של המפעלים . נתונים ענפיים לגבי כוח אדם על פי מוצא מצויים רק לגבי 1961 ( למ"ס , , ( 1963 על סמך המיפקד של אותה שנה . הלישכה המרכזית לסטאטיםטיקה לא שבה לפרסם נתונים ענפיים , לא בסקרי כוח אדם השוטפים שלה , ולא במפקד של . 1972 הנתונים שאנו מציגים בעבודה זו לגבי 1972 הם מתוך עיבוד מיוחד אותו הזמנו מן הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה . * החקלאות פיתוח שיטחי המדינה המרוחקים ופיתוח התשתית החקלאית והייצור החקלאי , תפסו מקום נכבד בקווי היסוד של הממשלה הראשונה ב . 1949 התכנית קראה לאיכלום מהיר ומאוזן של שיטחי המדינה הדלים באוכלוסין , לפיתוח תשתית חקלאית באמצעות מיפעלי השקאה , ייעור והשבחת קרקע ולשיקום ענף ההדרים והרחבתו ( הלפרין , . ( 89 : 1956 תוכנית הפיתוח הראשונה אשר הוגשה לממשלה ב 1949 על ידי א . ל . געתון , והתייחסה לשנים , 1953-1950 הגדירה את היעד בתחום החקלאות ... "כ אספקה מקסימלית של מזון לאוכלוםיה בת שני מיליון תושבים , תוך הנחה שגם בשעת חירום יוכל המשק החקלאי להחזיק מעמד ולספק את ביקוש האוכלוסיה למזון ללא תלות בגורמי חוץ , פרט לחיטה" ( פוהורילס , . ( 144 : 1973 יש קשר ברור בין יעדים אלה לבין העלייה ההמונית . מחד גיסא , הניחה התכנית מראש קיומה של עלייה גדולה - למעשה גדולה יותר מהעלייה אשר הגיעה בפועל - שתהיה צרכן של מזון . מאידך גיסא , לא ניתן היה להשיג את * כאן המקום להעיר כי במהלך העבודה כולה אנו מתייחסים למזרחים כקבוצה אחת , ללא אבחנות פנימיות . היה עדיף לערוך את הניתוח על פי ארץ מוצא ועל פי תקופת עלייה ספציפית , אולם אם ציינו כי מעטים הנתונים הענפיים על פי יבשת מוצא , נכון הדבר פי כמה לגבי ארץ המוצא . ניתוח על פי ארץ המוצא היה עדיף , הן לגבי מזרחים והן לגבי אשכנזים . דפוסי השתל בותם של יוצאי עיראק בפיתוח הכלכלי היו שונים מאלה של יוצאי תימן , ומאלה של יוצאי מרוקו . מאידך , לא כל עולי אירופה ואמריקה נהנו מתוצאות הפיתוח הכלכלי במידה שווה : מן הראוי להקדיש מחקר בנושא זה , לדוגמא , לעולי רומניה , המכונים לעתים קרובות "הפראנקים של האשכנזים . "
|
|