דרכו של גוסטב קרויאנקר אל יצירת עגנון

עמוד:12

1916 כתב מרטין ברבר — בתשובה לפנייתו של ליאו הרמן , שהדפיס את אחד מסיפורי עגנון בגרמנית — כי עגנון מגלם את 'סמכות הקודש' לעניינים שבחיים היהודיים , ותיאר אותו כמי שנועד להיות ' המשורר והכרוניקאי' של החיים היהודיים 'Agnon hat die ) Weihe zu den Dingen desjudischen Lebens zu werden ... Er ist berufen , ein Dichter und Chronist des jiidischen Lebens zu . ( sein ' ספרו הראשון של עגנון 'והיה העקוב למישור , ' שהופיע בתרגום גרמני בשנת , 1918 זכה לקבלת פנים נלהבת , שהתבטאה , בין השאר , בכמה מאמרי ביקורת שפורסמו בגרמנית . יצוין כי פרסומו של עגנון בגרמניה הלך והתרחב גם לאחר צאתו משם — כתביו המכונסים התפרסמו החל מ 1931 בהוצאת 'שוקן' שבברלין , ואילו סיפוריו וספריו הוסיפו להיתרגם לגרמנית במרוצת שנות השלושים . רבים מהם פורסמו 3 , Almanach des Verlag Schocken שנתון עיוני ספרותי בעל מוניטין , אשר הכיל דרך קבע סיפור של עגנון בתרגום גרמני ( שנעשה על ידי משה שפיצר או נחום גלצר . ( מעמד זה נשאר בתוקף עד פרוץ מלחמת העולם השנייה . עובדה היא כי עוד בקיץ 1938 מציין Judische Rundschairn את יובלו של עגנון , בדף מיוחד המוקדש לו . במרכז הדף — תמונתו של עגנון ולצדה דבריה הנרגשים של מערכת העיתון לרגל המאורע , וכן מאמריהם של גוסטב קרויאנקר וארנסט סימון . בגיליון נכללו גם קטעים מתוך תרגומו של נחום גלצר לסיפור 'הנידח . ' מכאן שאין לתמוה כיצר קרויאנקר , שהכיר את עגנון עוד בגרמניה , התוודע ליצירתו עד כדי התעניינות עמוקה ויסודית בכתביו , שהובילה לעבודה פרשנית מקיפה ומעמיקה — ומבחינות רבות גם ראשונית . עגנון , שריתק את דמיונם של אינטלקטואלים יהודים גרמנים כה רבים , מצא מטבע הדברים מסילות ללבו ולרוחו של אדם כמו קרויאנקר , שהיה חניך התרבות הגרמנית , בעל השקפה ציונית ניאו יהודית , התעניין ושקד על חוקר תרבותם הספרותית של היהודים , ונוסף על כל זה — אדם שקנה לו שליטה בלשון העברית . לימים כתב קרויאנקר : מוזר מאוד שיצירותיו [ של עגנון ] מושכות יותר את לב היהודי המערבי מאשר את לבו של היהודי המזרחי . היהודי המזרחי

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר