|
|
עמוד:9
מסביר ומבקר של הגורמים הסוציולוגיים והפוליטיים הפועלים היום בעולם ומשנים את פניו , אלא שמרצון נשאר תמיד בתחום היהדות וסקר את העולם אך ורק מנקודת מבט של האינטרסים הלגיטימיים של עמו הוא היה הציוני היפה . ' י ערב עלייתו של גוסטב קרויאנקר לארץ פרסמה ההסתדרות הציונית בגרמניה מסה פוליטית מפרי עטו , שבה נידונה בהרחבה בעיית הלאומיות הגרמנית החדשה . חוברת זו , שעוררה ויכוחים נוקבים , התבססה על הרצאה שהשמיע קרויאנקר שנה קודם לכן בכנס הארצי של ההסתדרות הציונית בגרמניה , ואשר בה תיאר את רוחה של הלאומיות החדשה ועמד על השלכותיה ביחס לעתידה של יהדות גרמניה . ואכן , קרויאנקר לא היה רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים ו הוא ערך ביקור ראשון בארץ כבר בשלהי שנות העשרים , ואילו בשנת — 1932 שנה אחת קודם עלייתו של היטלר לשלטון — החליט לעקור מגרמניה ולעלות לארץ ישראל . בזה אף הקדים את גל העלייה הגדול מגרמניה , שהחל זמן קצר לאחר נצחונה של המפלגה הנאצית בבחירות הכלליות ומינויו של היטלר לקנצלר בינואר . 1933 כאן נעשה , בתוך שנים מעטות , אחד האישים הבולטים והמובילים בקרב יוצאי גרמניה . קרויאנקר היה פעיל בארגונים ובקבוצות הפוליטיות השונות שקמו מתוך יהדות גרמניה — 'קידמה , ' 'אחדות העם' ( שאת בטאונה ערך זמן קצר , ( 'עליה חדשה' וכן 'התאחדות עולי גרמניה . ' מבחינה רעיונית ופוליטית היה קרויאנקר — כמו רוב יוצאי גרמניה — איש הזרם המרכזי . השקפת עולמו היתה ציונית ליברלית , ולוותה בהסתייגות מן הסוציאליזם של תנועת העבודה , כמו גם מן האקטיביזם והתוקפנות של הציונות הרביזיוניסטית . דגם המופת הציוני היה , כמובן , חיים ויצמן , מי שזכה מאז ומתמיד לאהדה ולתמיכה פוליטית של מרבית יוצאי גרמניה . אין תימה איפוא מדוע בחר קרויאנקר לערוך לקט מתוך שפעת נאומיו והרצאותיו של ויצמן ולהוציאו לאור בתרגום גרמני . הספר הופיע בעת ובעונה אחת בברלין ובתל אביב . התעסקותו העקבית של קרויאנקר בבעיות הספציפיות של יהודי גרמניה באה לידי ביטוי בחוברת שפורסמה ב 1936 בתל אביב , ואשר דנה בשאלת ה'העברה' של הרכוש היהודי מגרמניה לארץ ישראל . החוברת הופיעה בתוך זמן קצר גם בתרגום אנגלי
|
|