|
|
עמוד:12
בחפשו אחר רעיונות נהג ללכת ברחוב , להאזין לשיחות של ילדים ובני נוער ולשים לב לשימושיהם המקוריים באנלוגיות . הספר מבקש לאפשר לקורא המעוניין לא רק ליהנות מעצם העיון בשלל הדוגמאות , אלא גם להפוך את דברי הילדים , את פעולותיהם , את בדיחותיהם ואת חידודי הלשון שלהם למצע עשיר של רעיונות והשערות בהיבטים ובכיוונים שהמבוגר אינו נוטה לחשוב עליהם ; ובעיקר לעודד יחס פתוח ופורה לעולמם , לדמיונם ולדרכי פעולתם וחשיבתם . בהיבטים רבים אפשר להעיד כי חלק מן האמנים מצליחים להישאר ילדים במידת מה . הם בעלי תפיסה עשירה , והתרשמויותיהם דומות לאלה של ילדים . על פי רוב ולמרבה הצער , הפסיכולוגים והחוקרים נוהגים לאבחן ולכנות את עושר התפיסה של הילדים בשמות הגיוניים לכאורה ( למעשה מדובר בשמות מסלפים , ( למשל “ מוחשיות רבה מדי , " “ פירוט ללא קשר , " “ אסוציטיביות ללא שיטה" ועוד כהנה וכהנה גילויים , שהמסקנה הישירה העולה מהם היא ש"הילד צריך ללמוד להתגבר עליהם ולחשוב ביתר " ... ( היגיון ? כמו המבוגר ? האומנם (? הנה דוגמה יפה לעניין זה : בגיל שנתיים וחודשיים מבקשת דודתו של הילד : “ תן לי את היד שלך , " והוא עונה : “ אני לא יכול ; היא מחוברת ) לגוף שלי . " ) ספר זה אינו בא אלא לחגוג את התלהבות הילד , את ערנותו , את מחשבתו האוטונומית והחד-פעמית , את חדוות חייו , את היכולת ( ואת הפעלתה שמזמן איבדנו ) לראות מצבים מזוויות אחרות מהמקובל . אכן , כדי לחשוב ולהפיק תועלת מדברי הזולת , חשוב להפעיל ביקורתיות , ניתוחי היגיון , הקשרים ומידה רבה של רצינות , אך הללו אינם מספיקים ; עלינו ללמוד להיפתח לשונה ולחדש , לממש הזדמנויות , לשער , לדמיין , לקבל רעיונות ולנסות לבצע חלק מהם . מדוע זה לא נוכל להשתמש בפליאה , בסקרנות , בחקרנות + בחדוות החיים של הילד ( למעשה התוצאה של שלושת מרכיבי הפס"ח ) וב"חומרי הגלם" של דמיונו כדי להתקדם מעט מהר יותר בכיוונים פוריים ומעשיים ? כפי שאפשר לעשות למשל בדוגמה הפשוטה הבאה , שיש בה כדי להעיד על ניצנים של כושר הכללה בשלב התפתחותי מוקדם : 1 הפס"ח , על פי כספי , הוא המפתח להתחלת החשיבה ( בן-נון , . ( 26 : 2010 " פס"ח הוא תנאי הכרחי להגיע לפריצת דרך חשיבתית , שכן היכולת לגשת אל נושא בגישה רעננה ולא שגרתית מותנית בתחושה של ריגוש שהוא גורם ליוצר" ( שור , . ( 383 : 2010
|
|