|
|
עמוד:146
ואולם שנה לאחר מכן —ועדיין לפני אישור המלצות ועדת רימלט על ידי הכנסת והממשלה —כבר הודיע משרד החינוך על הקמת בתי ספר מקיפים נוספים , כולם באזורי פיתוח — כמו קרית גת , נצרת עלית , שפיר , עכו ( האיץ , . ( 23 . 6 . 68 במאי 1968 סיכמה ועדת רימלט את דיוניה בהמלצה להשתית את החינוך על שני שלבים בני שש שנים , כאשר השלב השני , התיכוני , יהיה מורכב משתי חטיבות : חטיבת ביניים וחטיבה עליונה . "חטיבת הביניים , " ציינה הוועדה , "תהווה ... גם תקופת מעקב והסתכלות לשם ייעוץ לתלמידים ולהורים ולשם הכוונת תלמידים בהמשך לימודיהם העל יסודיים לכיוון המתאים לנטיותיהם ולכושרם" ( הארץ , . ( 29 . 5 . 68 אנשי הסתדרות המורים נחלצו עתה לגייס תמיכה במפלגתם , מפא"י , כדי למנוע את אישור המלצות ועדת רימלט בכנסת ובממשלה . ביולי 1968 התקיים דיון כמזכירות מפלגת העבודה ; גולדה מאיר , שישבה ראש בישיבה , דאגה לכך שידידה זלמן ארן יזכה בגיבוי הדרוש . ואולם לא היה בכוחה למנוע דברי ביקורת חריפים , הן מצד שלום לוין והן מצד חברת הכנסת רות הקטין , שאמרה : ... " אני נגד הרפורמה כי אני חושבת שהיא באה להנציח מעמדות . והיום במציאות הישראלית יש זהות רבה בין מעמדות לבין מוצא עדתי . רבותי , כולם מסתמכים על שבדיה . שר החינוך של שבדיה הודיע רק עכשיו , כי הוא מביא לפרלמנט שלהם חוק שמבטל את ההקבצה בכיתה , 'ט הכיתה היחידה שבה היתה הקבצה ... כאשר שאלו אותו מדוע פתאום מבטלים , הוא אומר : אנחנו ארץ דמוקרטית ואנחנו גורסים לפני גיל 16 אין להפריד בין ילדים ולחלק אותם בין רמות . " כאן התפרץ זלמן ארן בקריאת ביניים ואמר "בשבדיה אין קבוץ גלויות , " ברומזו לכך שהשברים אינם צריכים להתמודד עם "חומר אנושי" בעל "רמה נמוכה . " רות הקטין מיהרה להגיב : "זה עוד יותר מחזק . רבותי , התחנכתי בתנועה שתמיד דיברה על עזרה הדדית , שוויון ערך האדם . האם כך אנחנו נחנך לעזרה הדדית , כאשר נתחיל לחלק לפי רמות ולפי מסלולים מהגיל הצעיר ביותר ? אנחנו נחנך למרפקים . לגדל חברה שתדע : אם אהיה חזק , אסלול לי דרך , והוא יישרך איך שהוא בשביל צדדי , יילך איך שיילך" ( מצוטט אצל לוי , . ( 80 : 1987 הביקורת לא הועילה , ומפא"י התייצבה לצדו של ארן . בתחילת יולי 1968 אימצה הממשלה את המלצות ועדת רימלט , חרף התנגדותם של המורים היסודיים . בסוף אותו חודש אושרו ההמלצות גם בכנסת ( הארץ , . ( 30 . 7 . 68 ; 8 . 7 . 68 ההתנגדות העיקרית באה מצד סיעות מפ"ם , אחדות העבודה ורק"ח . הדתיים — שחששו כי הרפורמה תפגע בחינוך הישיבתי תיכוני האליטיסטי שלהם ( קליינברגר , ( 149-148 : 1969 —נמנעו .
|
|