|
|
עמוד:134
לבתי ספר של השכונות המבוססות . דבר שני , שתי הגישות נבדלות זו מזו , לכאורה , בכך שהאינטגרציה פותחת בפני ילדים מזרחים את שערי בית הספר המבוסס כולו , בעוד שפרנקנשטיין פותח בפניהם רק את דלת כיתתו הוא , המיוחדת ; ואולם בפועל מופנים כמעט כל ילדי האינטגרציה , כפי שנראה בפרק הבא , להקבצות או להסללות נפרדות , ההבדל בפועל מסתכם , אם כן , בכך שבמקרה האחד נקראים הילדים "ילדי אינטגרציה , " ובמקרה השני — "כיתת פרנקנשטיין . " פרנקנשטיין הכריז מראש על תלמידיו כעל "בעלי חשיבה חבולה , " בעוד שאנשי האינטגרציה קראו להם "רק" "טעוני טיפוח , " ופעלו להעניק להם הזדמנויות שוות , לכאורה . אלא שאינטגרציה בתנאים של אי שוויון מעמדי , כאשר ילדים מזרחים באים מבתי ספר יסודיים בעלי משאבים חינוכיים מצומצמים , וכאשר המורות והמורים המקבלים את פניהם , שהזדהותם האישית והקבוצתית היא עם ילדי השכונה המבוססת , "יודעים" מראש שלילדי האינטגרציה אין סיכוי רב להצליח , איננה אלא אחיזת עיניים . פרנקנשטיין , כמו רבים ממעצבי המדיניות החינוכית , לא עמד על חשיבות ההקשר הקהילתי של בית הספר . בית הספר יכול לטפח את תלמידיו ולהעמידם על מסלול של קידום חברתי רק במידה והוא מהווה חלק ממארג משפחתי קהילתי מעמדי שבו כל החלקים קשורים זה לזה , ממשיכים זה את זה , מחזקים זה את זה . כאשר כל מרכיבי המארג פועלים נכונה , נכנסים התלמידים והתלמידות אל בית ספר המהווה המשך רציף לבית , ולא ניצב כניגוד לו ; וכאשר הם יוצאים מבית הספר הם נכנסים לעולם של קשרי חברה ועבודה המתקשר שוב אל הבית , המשפחה , השכונה . במארג שכזה , עולמם של כל המבוגרים — ההורים , המורות , המעסיקים —הוא עולם אחד , שכל מרכיביו רואים בצעירים ובצעירות שותפים לעתיד . לעומת זאת , כאשר המרכיבים השונים אינם מהווים רצף אחד , מסלול ההתקדמות הוא מקוטע ומלא מכשולים . המבוגרים שמחוץ לבית אינם שייכים לעולם של ההורים , והם אינם מושיטים יד של שותפים לעתיד . כך נוצרים ניגודים הגוררים בעקבותיהם תחושות של אי שייכות וניכור , ואיתם "העדר יכולת הפשטה" וכשלון . פרנקנשטיין היה מודע לקיומם של ניגודים אלה , אולם במקום שיראה בהם אות לכך שמטרת המאמץ צריכה להיות חיזוק הקהילה וחיזוק הקשר בין המורות לקהילה , וזאת במסגרת כוללת יותר של שינוי המדיניות החברתית כלכלית , קרא להקים " צבא מחנכים משקמים , " אשר , במו ידיהם הריקות , אמורים היו להביא על תיקונו את כל מה שהמדינה , החברה והמשק קילקלו . מעניין בהקשר זה לעמוד על יחסו של פרנקנשטיין לקהילה ממנה באים התלמידות והתלמידים , ולאפשרות שינוי מעמדם החברתי . הוא היה
|
|