פרק שלישי הפרדה ואי־שוויון

עמוד:62

של המיעוט סובלת מהזנחה שיטתית . ומכיון שנחשב למיעוט עוין , לא יכול היה המיעוט החדש לעשות שימוש בכלים דומים לאלה ששימשו בעבר את היהודים —גיוס תמיכה ומימון ממקורות חוץ . במישור המדיניות המעשית , איפשרה ההפרדה למערכת החינוך המדינתית בישראל לנהוג בבתי הספר הערביים כאילו אינם שייכים לה , כאילי אין אחריותה להם שוות משקל לאחריותה לבתי הספר היהודיים . בעוד שההפרדה בין אשכנזים ומזרחים קמה כתוצאה מנסיבות הקליטה , ולא הפכה חלק מוצהר של מדיניות המימסד , הרי שלגבי הערבים היתה מדיניות ההפרדה מוצהרת . למיטב ידיעתי , הרעיון להושיב תלמידים יהודיים וערביים תחת גגו של בית ספר אחד , כמו שנהוג בארצות רב לאומיות או רב עדתיות אחרות , לא הועלתה במסגרת כלשהי , וזאת , ככל הנראה , על רקע העויינות והחיץ התרבותי העמוק ששררו בין הערבים הפלסטינים ובין היישוב הוותיק . כאשר הועלתה בשנות החמישים הצעה כי לאור המחסור בכיתות תיכון ביישובים הערבים ילמדו הצעירים שם בגימנסיות יהודיות , הוא נתקל בהתנגדות ערבית ( ושיץ , . ( 1957 צריך לזכור כי גם בתקופת המנדט לא היה אף אחד משני הצדדים מעוניין בלימודים משותפים , לפחות ברמה היסודית ; כדברי טיבאווי , ... " הבדלי השפה ( שהוחרפו על ידי הבדלי גזע ודת , ועל ידי סכסוך פוליטי מר בין שני העמים ... ( הפכו לבלתי מעשי את רעיון הקמת מערכת חינוך יסודית משותפת לערבים וליהודים" ( טיבאווי , . ( 123 : 1956 דיונים על חינוך משותף , ככל שהיו , נגעו רק לחינוך הגבוה . הרעיון הועלה לראשונה על ידי הבריטים ב , 1922 במסגרת הצעה להקים אוניברסיטה בריטית בפלסטינה שתשמש את בוגרי בתי הספר התיכוניים של שני העמים : לפי טיבאווי , אין עדויות על עמדת הערבים בנושא , אך הצד היהודי הודיע מיד על התנגדותו ( שם . ( 103 .- הרעיון הועלה שוב ב , 1929 אך בלחץ העימות האלים בין הצדדים באותה שנה הורד מסדר היום . מאוחר יותר , ב , 1937 המליצה ועדת פיל לדון בהקמת " אוניברסיטה בריטית של המזרח הקרוב , " אך המלצתה נתקלה בהתנגדות יהודית חריפה ( ריגר , . ( 226 : 1940 נסיון בודד , כנראה , להקים בית ספר תיכון משותף לשני העמים , בעקבות תרומה של הנדבן היהודי ממוצא עיראקי אלי כדורי , נתקל בהתנגדות נמרצת של הוועד הפועל הציוני ; עקב כך פוצלה התרומה לשניים , החלק האחד לבית ספר "כדורי" שבמורדות הר תבור , והשני לבית ספר מקביל בטול כרם ( טיבאווי , . ( 124-123 : 1956 ואולם , לדברי טיבאווי , ההתנגדות לחינוך משותף לא באה רק מצד היהודים , ובאופן כללי , בתנאים של עימות , ספק אם מסגרת חינוכית משותפת היתה מצליחה ( שם . ( 125-124 : בנטואיץ קבל בדיעבד על ההפרדה , וציין כי גם

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר