|
|
עמוד:57
לבסוף יש לציין כי למרות קיומו של חוק חינוך חובה . ילדים רבים לא ביקרו כלל בבתי הספר . דו"ח הוועדה הבין משרדית לחקר מצב המעברות , לדוגמא , ציין בשנת 1954 כי רק כ 85 % מהילדים במעברות ביקרו בבתי הספר ; דו"חות ממעברות שונות מלמדים על נוכחות של לא יותר מ 50 % מהילדים ( ברנשטיין , . ( 10 : 1980 סמילנסקי מצא כי "בכמה מקומות היו התוצאות [ של בדיקת נוכחות ] חמורות ביותר , כגון בבנימינה 44 ^ 0 ) חסרים , ( מעוז ציון 30 % ) חסרים , ( מגדל אשקלון 38 % ) חסרים " ( ( סמילנסקי , . ( 164 : 1955 לאור כל אלה , אין זה מפתיע שההישגים הלימודיים של ילדים וילדות מזרחים במערכת החינוך הישראלית היו נמוכים ביותר . בכנס המפקחים לדיון בארגון ההוראה ביישובי העולים נמסר כי "לפי הרושם הכללי קיים פער של שנתיים או שלוש בין תלמיד עירוני לתלמיד בי"ס [ ביישובי העולים . [ כל זה לגבי ידיעות פורמאליות . ואילו התפתחותם ירודה עוד יותר . מעטים מן התלמידים משיגים את הקריאה בכיתה ב- 'א . ' גם בכיתות הבינוניות רבים הם הילדים שאינם יודעים לקרוא" ( משרד החינוך , . ( 6 : 1958 בתזכיר שהגיש משה סמילנסקי לשר החינוך והתרבות בשנת , 1956 צויין כי הקשיים מתגלים כבר בכתה : 'א כרבע מתלמידי כיתה זו בישובי העולים נשארו כתה —לעומת 4 % בלבד בבתי ספר אחרים . לכך התלוו מימדי נשירה גדולים , וייצוג הולך וקטן ככל שעולה רמת בית הספר : "בני עדות המזרח [ מהווים ] כ 52 % מבני השנתונים ... 14-13 וכ 55 % בממוצע בשנתונים ... 17-14 לעומת זאת תופסים התלמידים בני עדות המזרח 32 % מאוכלוסיית כיתות ח' ... ו 17 . 7 % מאוכלוסיית בתיה"ס העל יסודיים" ( סמילנסקי , . ( 136 : 1957 בכיתה י"ב היוו תלמידים מזרחים רק 7 . 8 % ( שם ;( 138 : באוניברסיטה העברית עמד שיעורם על , 5 % ובטכניון —על 3 . 6 % ( שם . ( 144 : התפתחויות אלה בתוך בתי ספר של מחנות העולים , המעברות , מושבי העולים או השכונות של הערים הגדולות , היו קשורות , כמובן , להתפתחויות מחוץ לבתי הספר , במערכת הכלכלית מדינית , ואין להבינן במנותק מהן . העלייה היהודית הגדולה נקלטה על ידי מערכת מדינית ריכוזית , אשר , בתנאים הבטחוניים והכלכליים הקשים ששררו אז , ביקשה לכוון את העליה ולשלוט בה ככל האפשר . העולים שוכנו בדרך כלל , וכפי שכבר ראינו , בשכונות וביישובים נפרדים , תחילה בישובים נטושים ובמחנות עולים , מאוחר יותר במעברות , ולאחר מכן , לאחר ההפסקה בעלייה ההמונית ולאחר שהמנגנון המדינתי הצליח להתאושש ולהתארגן מחדש , ביישובים מתוכננים מראש , בנוסח "מן האניה אל הכפר" או "מן האניה אל עיירת
|
|