|
|
עמוד:32
אם נסכם את התיאור הקצר של שלוש מערכות החינוך , נוכל לומר כי חינוך מודרני לא היה "המצאה בלעדית" של אף אחת משלוש הקבוצות שסקרנו . בכל אחד משלושת המקרים אימץ חלק , לפחות , מן האליטה , את בית הספר המערבי ככרטיס כניסה לעולם ה"מודרני , " זה אשר התגלם במעצמות האירופיות , שרכשו להן במאה התשע עשרה שליטה כלכלית , טכנולוגית וצבאית על העולם . בכל שלושת המקרים שימש החינוך החדש כלי להגדרת הזהות הלאומית ולגיבוש הארגון הלאומי , כצעד מקדים לתפיסת מקום של כבוד בזירה הבינלאומית החדשה . מבחינה זאת , מערכת החינוך הציונית אירופית בארץ ישראל הרחיקה לכת מכולן , שכן היתה חלק מתנועה לאומית מגובשת היטב , שחתרה מלכתחילה לעצמאות מדינית , ויצרה את הכלים הנחוצים לכך , כולל משאבים כספיים . כיון שכך היתה מסוגלת לקבוע בעצמה את מדיניותה ואת תכניות הפיתוח שלה , לכלול את כל שלבי החינוך , ולהחזיק סגל הוראה וניהול , כולל מנגנון להכשרת סגל הוראה . יהודי מרוקו ועיראק , כמוהם כרוב היהודים בארצות ערב , לא פעלו להקמת מדינה משלהם , כי לא סבלו מרדיפות וממצוקה כמו אחיהם באירופה . לעומת זאת , הם חתרו לשפר את מעמדם הקהילתי בתוך ארצותיהם , על רקע של שליטה קולוניאלית אירופית , ועל רקע של התעוררות לאומית של שכניהם הערבים . באשר לערבים הפלסטינים , מערכת החינוך שלהם היתה בשליטה של שלטונות המנדט הבריטי , וכתוצאה מכך לא יכלה להגיע להישגים ולמעמד זהים לאלה של הציונים האירופים . אולם גם כך היא שיחקה תפקיד חשוב בגיבוש הקהילתי הלאומי , כולל ההכשרה של סגל מחנכים שחתר לקראת השתחררות מן החסות הבריטית , וידע לתפקד היטב בנסיבות שנוצרו לאחר סיום המנדט . ההתפתחות של שלוש המערכות שסקרנו הגיעה לנקודת מפנה בעקבות המלחמה שפרצה בארץ ישראל ב . 1948 המלחמה גרמה לשלוש המערכות , שהתנהלו עד אז כל אחת במסלולה היא , להיפגש .
|
|