|
|
עמוד:189
הדתי המבוסס . במקביל חלה גם התקרבות הדרגתית בינו לבין הציבור החילוני בסגנוךחיים וברמת חיים . שינויים אלה , בצירוף עם השאיפה הישנה לטפח "אינטליגנציה דתית" שתהיה מעורבת בתהליכים הכלכליים חברתיים המרכזיים , יצרו בקרב הציבור הדתי נטייה גוברת להשלים את מסלול "החינוך הטוב , " כולל אוניברסיטה . בתי הספר הממלכתיים דתיים ה"טובים" החלו מדגישים את חשיבות הלימוד העיוני ואת ההישגים הפורמאליים , ממש כמו בתי הספר הממלכתיים ה"טובים . " ואולם כדי להבין טוב יותר את הנטייה הגוברת להישגיות בחינוך , מן הראוי לסקור תחילה את התהליכים הכלכליים מדיניים הבולטים של שנות השבעים והשמונים . אוזר * מלחמת יום הכיפורים : משבר כלכלי והתבססות ה"צמות" מלחמת ששת הימים הביאה על ישראל תקופה של שפע ושל התרחבות משקית . ישראל המוגדלת , שסיפחה לעצמה כוח עבודה רב וזול ושווקים כנועים חדשים , קיבלה זרם גדול של תרומות והפכה מוקד מושך להשקעות . עידן השפע וההתרחבות הסתיים במלחמת יום הכיפורים . מאז יודעת ישראל התדרדרות כלכלית מתמשכת , המתבטאת בעצירת הצמיחה , האצת האינפלציה וגידול בחוב הלאומי ( בן פורת , . ( 7 : 1989 הגורמים הישירים לשינוי לרעה היו שניים : ראשית , משברי האנרגיה הכלל עולמיים של 1973-74 ו , 1979 אשר , בצירוף עם החזרת בארות הנפט של סיני במסגרת הסכמי קמפ דייויד , גרמו לכך שהוצאות האנרגיה של ישראל , שעמדו על פחות מאחוז אחד מהתוצר הלאומי הגולמי בשנות הששים , עלו לכדי 11 אחוזים ממנו לאחר 1979 ( שם ;( 10 : ודבר שני —הגידול בנטל הבטחוני עקב המלחמה ב : 1973 בשנות הששים היוו הוצאות הבטחון כ 10 % מן התוצר הלאומי הגולמי ; בשנות השבעים עלה שיעורן לכדי 25 אחוזים , בממוצע ( ברגלס , . ( 199 : 1989 לנוכח ההאטה הכלכלית , מה שאיפשר למשק הישראלי לעמוד בהוצאות הבטחון הגדלות הוא מענקיה של ממשלת ארצות הברית , אשר מימנו מאז מלחמת יום הכיפורים קרוב למחצית מן ההוצאה הבטחונית הישירה במטבע חוץ ; נוסף על המענקים הניתנים תחת השם "סיוע צבאי" מעניקה ממשלת ארצות הברית גם סיוע כלכלי , שהגיע בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים לכדי 400 מיליון דולר לשנה ( שם : . ( 221 הסיוע האמריקאי לא הספיק לכיסוי כל ההוצאות החדשות , והממשלה נזקקה מפעם לפעם
|
|