|
|
עמוד:137
פרק ; 2 ענבר ואדלר , ; 1977 שוראקי , . ( 1968 ערבים פלסטינים , בני דורם ואולי אף בני משפחותיהם של ה"עזובים" שנחקרו על ידי פרנקנשטיין בתקופת המנדט , עשו חיל בלימודים בירדן , בארצות ערב האחרות וגם בארצות המערב ( ר' פרק . ( 7 כך קרה גם ליהודים מזרח אירופים שהיגרו בהמוניהם לארצות המערב בסוף המאה הקודמת ובראשית המאה הנוכחית : אותם ילדים תוארו במונחים דומים עד מאוד לאלה בהם תיארו בישראל את המזרחים ... "— בורים גמורים , שלא ידעו אפילו משמעותו של צליל ; עד אשר עברו תהליך של אינגלוז או אינוש , קשה היה אף לעמוד על רמתם המוסרית , ורבים מהם ידעו אך בקושי את שמם ... אינם יודעים אנגלית או כל שפה מובנת אחרת ... הוריהם ... מנהלים חיים על סף האי מוסריות " ... ( גארטנר , . ( 223 : 1960 והנה , אותם ילדים , הם או בניהם ובנותיהם , הפכו לתלמידים מצליחים במערכות חינוך תחרותיות עד מאוד . פרנקנשטיין היה שבוי בסטריאוטיפים של המעמד הבינוני המערבי , לפיהם כל מה שחורג מן הנורמה "— עוני , " "מזרחיות" —הוא בבחינת חור שחור , שכללי הפעולה בו שונים מאלה הנורמטיביים . בעצם השיוך ל"עוני" או ל"מזרחיות" די היה , מבחינה זאת , כדי להגדיר אדם או תופעה כ"שליליים . " כך יכול היה פרנקנשטיין לקשר , כדבר המובן מאליו , בין עוני ובין "אינטליגנציה חבולה , " מבלי שיעלה כלל על דעתו לחקור , בוזמנית , את טיב הקשר בין עושר ואינטליגנציה . והרי לו היו השערותיו לגבי " האינטליגנציה החבולה" קבילות , צריך היה לבדוק , במקביל להשלכותיו של העוני , מה השלכותיו של עושר , או של השתייכות למעמד הבינוני . שמא הימצאות בצד ה"טוב" של המבנה המעמדי גורמת גם היא נזק לאינטליגנציה ? והאם לא ייתכן שבחברה שוויונית יותר היתה האינטליגנציה של כלל האוכלוסיה תקינה יותר ? במקום זאת בחר פרנקנשטין להתרכז רק בעניים , אלה אשר בעיני כל עמיתיו למעמד ולעיסוק מנהלים חיים חסרי פשר . בסופו של דבר מילא פרנקנשטיין בתחום החינוך תפקיד די דומה לזה שמילאו הסוציולוגים של המודרניזציה בתחום הסוציולוגיה . הוא תרם להסוואת התהוותה של מציאות מעמדית בעזרת ההסבר ה"תרבותי . " לא מנגנונים כלכליים מדיניים הם שהציבו את המזרחים במעמד הנמוך ו"חיבלו" באינטליגנציה שלהם , אלא מקורם ה"פרימיטיבי . " וכיון שהציג את "שיקום החשיבה" כמשימה כבדה וקשה , עזר להפיג את רגשות התיסכול של העוסקים בחינוך , ואיפשר למערכת החינוך כולה להתרווח בתחושה ש"לנוכח הקשיים , אנו עושים כמיטב יכולתנו . "
|
|