|
|
עמוד:135
מודע , כמובן , לנתק הקיים בבתי ספר רבים בשכונות ובעיירות הפיתוח בין סגל ההוראה ובין ההורים . אולם בבואו להתמודד עם הבעייה , במקום שיבדוק כיצד לבנות קשר טוב יותר—לדוגמא , על ידי שיתוף אמיתי של ההורים —הוא פיתח אידיאולוגיה של "בית ספר ללא הורים" ודיבר על מורה אשר "תפקידו לעזור לילד להשיג אותה תחושת ביטחון שבהקנייתה נכשלו ההורים" ( פרנקנשטיין , . ( 14 : 1962 במקום לדון באפשרות של שינוי מעמדם של ההורים במישור הניהול וקביעת היעדים של בית הספר —כפי שזה נעשה בבתי ספר של ילדי המעמד הגבוה ושל קבוצות אוכלוסייה מוגדרות , כגון הקיבוצים — העמיד פרנקנשטיין את ההורים במעמד דומה לזה של ילדיהם : ... " גם הם צריכים להגיע להבנת המהות והערך של חשיבה מופשטת ; גם הם צריכים ללמוד כיצד להשתמש בכוח המדמה על מנת לתפוס לאן חותר ביה"ס להגיע ; גם הם צריכים ללמוד בהדרגה כיצד להחליף את 'אשליית המוכר' בהרגשת קירבה ומוכרות עם המציאות הסובבת" ( שם 9- . ג . ( פרנקנשטיין גם לא האמין באפשרות של שינוי המדיניות החברתית והכלכלית . למרות שניתוחו היה ביסודו סוציולוגי — הקטיגוריות המרכזיות שלו היו , בסופו של דבר , אי השוויון המוביל לעוני והמפגש בין תרבויות המצויות בדרגות התפתחות שונות —הוא התמקד בדרכי טיפול שעל הגבול בין פדגוגיה ופסיכולוגיה , ולא בכיוון של שינוי חברתי . במקום לבחון אפשרויות לשינוי המערכת החברתית , פנה פרנקנשטיין לכיוון שינוי המערכת הערכית ודפוסי החשיבה של המזרחים ( לו היתה מדיניות ה"טיפוח" חלה גם על ערבים , היה בוודאי מציע זאת ללא ספק גם להם . ( יתרה מזאת : הוא אף קבע במפורש כי שינוי חברתי אינו הפתרון : " כשכישלון זה [ כוונתו להתפתחות לקויה של האני ; ש . ס [ . הופך להיות גורלם של מיליונים הריהו משפיע על חייה , ומגביל את התקדמותה , של כל חברה , יהיה משטרה אשר יהיה . חיסול החלוקה המעמדית ואי הצדק החברתי עשוי לתקן את סיכויי הפרט להצלחה אובייקטיבית , אך אין הוא יכול מכוח עצמו לפתור את בעיית ההפנמה הלקוייה של הלמידה ... מטרה כזאת מחייבת רביזיה של שיטות ההוראה בכל חברה" ( שם ; 11 : הדגשה במקור ; ר' גם פרנקנשטיין , . ( 318-316 : 1977 במקום לבחון אפשרויות של שינוי חברתי , העדיף פרנקנשטיין להתמקד בהחדרת דפוסי חשיבה חדשים לילדים "טעוני טיפוח . " אך בעשותו כן התעלם מן העובדה שהעדרם של ה"זרזים" וה"גירויים" איננו רק בגדר תופעה פסיכולוגית אישית , אלא גם תופעה חברתית : ילדים המוגדרים " טעוני טיפוח" והלומדים בשכונת פועלים , כאשר סיכויי הקידום המעמדי
|
|