|
|
עמוד:12
# ם משמרתנו . ' בשירים כגון 'ראשון לציון' וכגון 'ךרכו דרכובגתות / שחובר לכבוד מאורע ממשי כבציר הראשון בראשוןלציון , כשההתפעמות הלאומית משולבת בהתלהבות לגפן ולפריה , מורגש ניסיון לקלוט את הארץ קליטה חושיית . וכן בשיר שנכתב בארץ , 'הבוגד' או 'טל חרמון' ( תרמ"ט , ( ברורה למדי לשוךהמראות בתיאור נוף הארץ ; גם בשיר זה , ככשירים אחרים , עדיין נאבקים תיאורים כאלה על קיומם בתוך שפע הציורים שיניקתם מן הזיכרון הספרותי מסורתי . אף בשירת של"ג מורגשת ההתרוצצות בין מראה העיניים מתוך הפגישה הממשית עם נוף הארץ לבין זכרי פסוקים מקראיים 2 . השיר 'ציוך הוא דוגמה מובהקת לכך . לפיכך בולטת עוד יותר ההמחשה הציורית של הפרט הנפרד ב'יפו' של של-ג : מכאן גם הצלחתם היחסית של אותם משירי ציון , שבהם געגועי הגאולה מתקשרים עם הוויית העובדים בארץ , כגון 'המחרשה' של צונזר , שיר רצוף יסודות עממיים , שמורגשת בו הנגיעה במציאות ובשאיפה הממשית . כאלה הן שורות כגון : 'המגל הוא משכירי / התרנגול מעירי י השמש שעון קירי / ומנשבי - רוח צח . ' מעין זה אנו מוצאים אף מתוך השוואה של 'איגרת קטנה' לביאליק , על הפאתוס הלאומי שבו , עם הציורים המוחשיים בשיר 'בשדה , ' ואפילו אין מוחשיותם יונקת דווקא מתוך חוויית העבודה החקלאית בארץ ישראל . 2 וראה ש . הלקין : שירת ש . ל . גרדון ( עם שתר , תל אביב , תשט '' ז . (
|
|