|
|
עמוד:13
ג . אפשרויות יישום השיטה בארץ ציינתי לעיל שמורתי הראשונה לפיתוח קול , לולה שנצר , הזכירה את ספרו של היי – אם כי לא תמיד בנימה חיובית לגמרי . את הספר עצמו הכרתי לאחר שאישי מריו ( מאיר ) יעקבי סיפר לי על אודות השיטה . הוא למד משחק בגרמניה , והייתה לו דעה חיובית ביותר על האפשרות לטפח את ההגייה באמצעות תרגילים אלה , על יעילותם הרבה ועל ההנאה שהם מסבים לתלמידי משחק . קריאת התרגילים ודקלומם עזרה גם לי לפתח את הגיית הגרמנית שלי ( נזקקתי לכך בביצוע הליד הגרמני ובהוראתו ) ואף להבין טוב יותר את חוקי ההגייה בגרמנית . עד מהרה התחלתי לחבר תרגילי הגייה בעברית שהתבססו על אותם העקרונות . השתמשתי בתרגילים האלה במקרים של בעיות הגייה ( כמו למשל לשנון או שפתות של העיצורים השורקים ס , ז , ש , צ ) או בעיות קול בולטות אצל התלמידים , כמו גם לצורך תרגול עצמי . עם הזמן נוכחתי בנכונות מסקנתו של היי : תרגול ההגייה סייע לתלמידים לא רק בהגייה טובה וברורה יותר , אלא גם בשיפור האיכות הקולית בכללה , ובפרט בזמרה . בכמה מקרים הגיעו אליי תלמידות אשר סבלו מבעיות בריאותיות במיתרי הקול , כמו למשל אי-סגירת מיתרים ( בריחת אוויר ) ויבלות על המיתרים . את התלמידות האלו שלחתי לקלינאי תקשורת , ובד בבד התחלתי לתרגל יחד אתן בשיעורים באמצעות התרגילים שחיברתי והטכניקות אשר למדתי ממורתי השנייה לפיתוח קול , מרים גרוס-לוין ( מרים למדה ריפוידיבור ] speech therapy [ באנגליה . ( מובן שמסקנותיי אינן מדעיות : אוכלוסיית המחקר כוללת רק את תלמידותיי . עם זאת , הייתה גם קבוצת ביקורת – במקרים מסוימים טענו ( או רמזו ) התלמידות כי הן מסתפקות בסיועם המקצועי של מרפאי הקול , ואילו אתי הן מעדיפות לעסוק רק בזמרה . בדרך כלל התוצאות היו ברורות : ( א ) אלו שהיו בקבוצת ביקורת והסתייעו בנושא התפקוד הקולי 6 עוד בנושא זה בפרקים הבאים . 7 אני אבחנתי את הבעיות , ורופאי אף , אוזן וגרון אישרו את אבחנותיי . האמנותית . בהיותו מורה לזמרה הציע בספרו הצעות לשיפור האיכות הקולית , ובפרט לפתרון בעיות אופייניות הקיימות בקרב תלמידי זמרה ומשחק .
|
|