|
|
עמוד:4
מורשת שלמה של שמאל אירופי , אתוס סוציאליסטי מגובה במעשה ובחוויה אינטנסיבית , היו מיסודותיה המכוננים . יש להניח שארוכי השיער הישראלים שהביאו לכאן רוק , מריחואנה וססמאות של היפים על אהבה חופשית לא חשבו שהם מביאים לישראל סוג חדש של ימין . ואף על פי כן יסודות של אינדיבידואליזם רדיקלי למדי , הנחות על אופן הצטרפותם של יחידים לקבוצה ולחברה , נונקונפורמיזם ( מדומה או ממשי ) כאידאל והישענות על אהבה ככוח ישועה - כל אלה היו טבועים עמוק מאוד ב'תרבות הנגד' שיובאה מאמריקה . לכן קשה שלא לראות את הקשר בין הפופולריות הגוברת של הווריאנט האמריקני של 'שנות השישים' לבין המעבר של החברה הישראלית מאתוס של סולידריות שבסיסו בסוציאליזם וביהדות אל אתוס של אינדיבידואליזם שהולך ולובש גוון אמריקני . הגרעין הרעיוני הזה שיובא מ'שנות השישים' אולי לא נראה בזמנו כמוביל להפרטה , לאינדיבידואליזם ולימין חברתי , לא בעיני חסידיו ולא בעיני מתנגדיו , אבל הקשר נעשה , נדמה לי , ברור לפחות בדיעבד . אנחנו נוטים להקדיש תשומת לב מעטה מדי למחשבה האמריקנית , וההזנחה הזאת נעשית בעייתית יותר ויותר ככל שהחברה הישראלית מושפעת מערכים אמריקניים . אחת מתוצאות ההזנחה - אחת מני רבות - היא העיוורון כלפי האופי הימני של אתוס 'שנות השישים' באמריקה ובישראל . אופי ימני זה נשאר סמוי מן העין בין היתר בשל אי הבנת השורשים של ' שנות השישים' במחשבה האמריקנית בכלל . לכן יש טעם להתעכב על כמה מעיקריו של האתוס האמריקני שייבאנו לכאן , ואחר כך על גלגולו במחאתם של אמריקנים צעירים ואידאליסטים בשנות השישים . סקירה כזאת תסייע בידנו , בהמשך המאמר , להבין איך התגלגלו 'שנות השישים' מחתרנות בזמנן לקונפורמיזם בישראל של שנות התשעים . א החברה היא בכל מקום קונספירציה כנגד חבריה . רלף וולדו אמרסון המטפורות שהדמיון הפוליטי האמריקני מבין באמצעותן את החברה שונות מהותית מן המטפורות האירופיות , שאנחנו רגילים בהן . מאחר שנקודת המוצא - לא רק של הפילוסופיה הכללית , אלא גם של עצם הבנת 'הפוליטי' ו'הציבורי' - היא הריבונות האוטונומית של היחיד , גם הקולקטיב הוא יצור אחר לגמרי . בשביל אמריקנים החברה היא יותר אוסף של כללים מאשר אחדות אורגנית , או הצטברות היסטורית של תרבות . היא יותר חוזה ופחות מסורת , היא יותר מסגרת שתפקידה לאפשר פעילות אנושית , ופחות שלמות אחדותית שהפרטים חייבים לתרום לה את חלקם . לרצון הכללי של רוסו אין מקום בעולמו של תומס ג'פרסון . אבל אפילו בין אנגליה , הורתה של אמריקה , לבין ארצות הברית יש הבדלים מכריעים . למרות שכמה מההנחות הפילוסופיות שג'פרםון דיבר בשמן משותפות לאמריקה ולליברליזם האנגלי והסקוטי , אמריקה היא עולם של דמיון פוליטי ייחודי .
|
|