|
|
עמוד:4
ציוניות קיצוניות אחרות את מקום מושבן ממזרח אירופה לארץ ישראל ויצרו בה מסגרות ארגוניות , כגון חסידות ' תולדות אהרן . ' לעומת אלה , החרדים המתונים , רובם מהגרים יוצאי גרמניה ופולין וחברים באגודת ישראל העולמית , הגיעו לארץ ישראל בעלייה הרביעית ( 1929-1924 ) והחמישית . ( 1936-1929 ) בתקופה זו נהיו המתונים בהדרגה רובה של החברה החרדית בארץ ישראל , והם אימצו כאמור קו פרגמטי של שיתוף פעולה עם מוסדות היישוב ועם מנהיגיו . קו פרגמטי זה התעצב בהשפעתם של גורמים ותהליכים בתוך החברה החרדית ושל מצבים ואירועים שהיישוב היהודי כולו נקלע אליהם . מבין הגורמים הפנים חרדיים אפשר לציין את הגירתם של גדולי תורה ושל ישיבות בשנות העשרים והשלושים , אשר העניקה כוח ולגיטימציה לחרדים המתונים . הדמות החשובה ביותר בהקשר זה היא הרב אברהם י' קרליץ – ( 1953-1878 ) החזון אי"ש , על אף קרבתו לנטורי קרתא , ודמות חשובה נוספת היא הרב משה מ' אפשטיין , ( 1933-1886 ) ראש ישיבת ' חברון . ' מבין הישיבות נציין את ' כנסת ישראל' מסלובודקה , שרוב תלמידיה הגיעו עם אפשטיין לחברון ב 1924 ופתחו בה ישיבה . לאחר פרעות תרפ"ט עברה הישיבה לירושלים . פרעות תרפ"ט , פרעות -1936 1939 ומלחמת העולם השנייה הן דוגמאות לאירועים שהתרחשו מחוץ לחברה החרדית והשפיעו על מצבה . מצבה המורכב של החברה החרדית בשנות השלושים התבטא לא רק בפוליטיקה אלא גם בתחום החינוך , ויסודו בכך שמערכת החינוך בתקופת המנדט הבריטי היתה בנויה על בסיס זרמים אידאולוגיים ( זרם העובדים , הזרם הכללי וזרם ' המזרחי ( ' והחרדים בחרו שלא להיות חלק ממערכת זו . כאן המקום להדגיש כי ספרי לימוד יועדו לבתי ספר לבנות ולנערות , ולא לישיבות שמיועדות לילדים ולנערים . הלימוד בישיבות התמקד במקצועות קודש בלבד , ובראשם התלמוד הבבלי , ולא התקיים בהם לימוד מסודר של מקצועות . 6 ראו עליו גם : בנימין בראון , ' מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית : החזון איש וקביעת דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל ( תרצ"ג-תשי"ד , ' ( בתוך : מרדכי בר און וצבי צמרת ( עורכים , ( שני עברי הגשר : דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל , ירושלים תשס"ב , עמ' ; 414-364 בנימין בראון , ' החזון איש : הלכה , אמונה וחברה בפסקיו הבולטים בארץ ישראל ( תרצ"ג-תשי"ד , ' ( חיבור לשם קבלת התואר דוקטור , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשס"ג ; Lawrence Kaplan , ‘ The Hazon Ish : Haredi Critic oa Traditional Orthodoxy’ , in : Jack Wertheimer ( ed . ) , The Uses of Tradition : Jewish Continuity in the Modern Era , New York and Jerusalem 1992 , pp . 145-175 . 7 ראו : מנחם פרידמן , החברה החרדית : מקורות , מגמות ותהליכים , ירושלים , 1991 עמ' . 41-40 . 8 ראו : מנחם פרידמן , חברה ודת : האורטודוקסיה הלא ציונית בארץ ישראל , תרע"חתרצ"ו , 1936-1918 / ירושלים תשל"ח . . 9 ראו : שמעון רשף ויובל דרור , החינוך העברי בימי הבית הלאומי , 1948-1919 ירושלים תשנ"ט , עמ' . 38-17
|
|