|
|
עמוד:10
שרבים מהרעיונות המרכזיים באסלאם - האמונה באל אחד , בורא שמיים וארץ המודיע רצונו לברואיו על ידי שלוחיו - נביאיו , ביום הדין ובאחריות המוסרית של האדם למעשיו , שורשיהם נעוצים בנצרות וביהדות . קדושתה של ירושלים היתה חלק ממורשת משותפת זו ליהודים ולנוצרים . ואמנם , כיוון התפילה המקורי ( ה"קיבלה ( " לא היה תחילה למכה אלא לירושלים - "אולא אל קיבלתיף ( הראשונה מבין שתי הקיבלות . ( לא כאן המקום לדון במקור כיוון התפילה לירושלים ובשינוי הכיוון למכה בהמשך , וקיימת ספרות עשירה על נושא זה . לענייננו חשוב פסוק 1 , 17 בקוראן המדבר על מסע הלילה של מוחמר ; "ישתבח [ אלוהים ] אשר הסיע את עבדו לילה מן המסגד הקדוש אל המסגד המרוחק , אשר ברכנו את מעגלו למען נראה מאותותינו כי הוא השומע והרואה . " רבות נכתב על משמעותו של פסוק זה . לדעת רוב החוקרים מדובר במסע נבואי למקדש שמיימי . רעיון המקדש השמיימי ידוע במסורות היהודית והנוצרית , והוא קשור לירושלים של מעלה . הוא אומר שקיים קשר כלשהו בין המסורת בדבר מסע שמיימי של הנביא לבין ירושלים של מעלה . אולם לא הכוונה המקורית של פסוקי הקוראן היא החשובה לענייננו , אלא דברי כיפת הסלע בהר הבית , מקום העליה של מוחמר לשמיים במסורת האסלאם
|
|