|
|
עמוד:3
הקדמה בחוברת שלפנינו מובאים ארבעה מאמרים בעלי היקף וחשיבות יוצאי דופן : הבהאאים בישראל , האנדרטאות ביד ושם , בית הקברות הישן בעין חרוד ואוסף תמונות נדיר של בית הספר הדומיניקני למקרא . חשיבות מיוחדת נודעת למאמרו של פרופ' שרון על הבהאאים ותולדותיהם . אמנם הגנים העוטרים למקדש הבהאאי נחנכו כבר לפני כארבע שנים , והטקס לווה בפרסום ספרות ענפה על המקום , אך בעיקרן היו אלה חוברות הסברה עממיות , והורגש חסרונו של חיבור מעמיק ומקיף בעברית על הדת הבהאאית , תולדותיה , יחודה והתפתחותה והקשר לארץ ישראל . חסר זה בא עתה על תיקונו בספרו המונומנטלי של המזרחן פרופ' משה שרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים , שהוא גם ראש החוג ללימודי הבהאאים , שנחנך באוניברסיטה בשנת 999 ו . מאמרו המובא כאן הוא בעיקרו סיכום קצר מספרו רב ההיקף , והוא מתייחס ברובו לתולדות הבהאאים , דתם והקשרם לארץ ישראל . מולי ברוג דן באופן מקיף באנדרטאות השואה והגבורה בייד ושם , ' שעוצבו ברובם בידי אמנם ואדריכלים ידועים , ובהם משה ספדי ובוקי שורץ . הן ראויות לביקור בפני עצמו , אף שרוב המבקרים לא נותנים עליהן את הדעת . סיפורו של בית הקברות הישן בעין חרוד מובא בידי מיכאל אודם , חבר קיבוץ עין חרוד ( מאוחד . ( אין בו אמנם דמויות ידועות כמו בבית הקברות בכנרת , הפנתיאון של תנועת העבודה , אך הוא מלווה בסיפורי חלוצים מרגשים מראשית היישוב , שהטביעו את חותמם על קורות ההתיישבות בעמק . הפסלת דליה מאירי סוקרת את עבודות השיקום שנעשו בראשותה באתר בית הקברות לפני שנים אחדות . סיפורם של הבולים שהונפקו בצפת במלחמת העצמאות מובא בידי חיים גרוסמן , הזורה אור על פרשה עלומה זו . ששון בר צבי , המושל הצבאי של הנגב בימים רחוקים , מביא סיפורים ומשלים ודברי מוסר השכל שליקט מפי הבדווים בנגב . חשיבות מיוחדת נודעת לאוצר התמונות מגנזכי בית הספר הצרפתי למקרא , המובא לראשונה בפני הקורא העברי , מלווה בהקדמה מפרי עטו של האב ז"מ דה טרגון .
|
|