|
|
עמוד:11
1972-ב שב ונסקר האזור בידי אריאל ברמן : נסקרו שרידי העיר עצמה , שנמצאו תחת 7 שרידי הכפר הערבי , אך לא ניתן היה לאמוד את שטחה . כן נסקרו באזור שרידים , הקשורים בעיר - בית-המרחץ , קטעים ממערכת אמוה-המים ועוד . במהלך הסקר נלקטו מספר מטבעות הלניסטיים בח' עקד , השוכנת ממזרח לאתר של אמאוס . על סמך גילוי זה הציע ברמן לזהות בחר' עקד את מצודת בכחידס ההלניסטית . במסגרת פיתוח פארק קנדה בעמק אילון , 1975-ב נערכו ביזמת הקרן הקיימת לישראל מספר חפירות בדיקה על-ידי כותב טורים אלה , שבמהלכן נחשפה מערכת אמות המיס לעיר , קברי סלע חצובים וגתות יין . משנת 1977 ואילך החל מפעל חפירות מקיף באמאוס ואתריה בראשותו של מרדכי גיחוך . במהלך החפירות נחשף בית המרחץ של העיר , אשר נשתמר בזכות הסבתו לקבר שיח' ( שיח' עובייד . ( כן נערכו חפירות שיטתיות בח' עקד , שתוצאותיהן אישרו את זיהויו של האתר כמצודה הלניסטית . שמה של אמאוס ומיקומה אמאוט נזכרת לראשונה בספר חשמונאים א' ( ג , ( 40 ככפר בגבול ממלכת יהודה . קו הגבול המערבי עבר בשפלה הגבוהה , מעזקה דרך אמאוס , ומשם צפונה ומזרחה , דרך מעלה בית-חורון , המשיך לעבר בית-אל ויריחו . על מיקומה הגיאוגרפי של אמאוס בין ההר לשפלה נאמר בתלמוד , בדברי ר' יוחנן : "מבית חורון ועד אמאוס הר , מאמאוס ועד לוד - שפלה . ' הדרך מירושלים לעמק החוף עברה באמאוס ועל כך מסופר : '' מעשה בחמר אחד שבא אצל הלל הזקן ... אמר לו : בכמה אתה משכיר לי את חמורך מכאן ( ירושלים ) ועד אמאוסי אמר לו : בדינר . עד לוד ? אמר לו : בשנים . " ... המרחק מירושלים לאמאוס הוא 30-כ ק"מ . שם העיר הוא הצורה היוונית של השם העברי : '' חמת" או השם הארמי : "חמתא , " כפי שהוא מופיע במקורות היהודיים מלפני החורבן ולאחריו . הצעה n עקד - המצד ההלניסטי של אמאוס . מבט מעמק המעיינות
|
|