|
|
עמוד:13
קורי יסוד בתולדות חיפה והתפתחותה בזמן החדש יוסי בן ארצי נייחד את הסקירה לשלבי התפתחותה של חיפה בשלוש תקופות עיקריות : התקופה העותימאנית , תקופת המנדט והתקופה שלאחריה - עד ימינו . התקופה העות י מאנית : העיר שבתוך החומות יסודה של חיפה ה"חדשה" 1761-ב ע"י דאהר אלעמר נבע בעיקר משיקולי בטחון . דאהר חיפש מקום שיגן על המעבר המוליך לעכו , ובחר בנקודה הצרה ביותר שבין ההר לים . העיר , שהשתרעה באזור ההרוס שבמרכזו בניין "צים , " הקרוי שטח "שקמונה" , (*) הוקפה בחומת אבן דקה , שלא שרדה . מעל העיר , בקצה מתלול המדרגה התיכונה של הכרמל , בגובה של 60 מ' , בנה דאהר מגדל שמירה הידוע בשם "בורג' א-סלאם" - שהיה בשולי "גן הזכרון , " מול בית העיריה דהיום . ( 1 ) בעיר זו היו מבני ציבור מעטים : מסגד קטן ( מסגיד א-זע י יר , ( שמאוחר יותר פינה מקומו למסגד גדול יותר - מסגד א-גירינה , ולידו בית גדול הוא בית הסראיה ששימש כמושב המושל ומשרדי הרשות והמנהל , כגון משטרה , מכס וכיו"ב . סמוך לבניין היה מזח שנמשך לים . התפתחותה העירונית של חיפה בשנים שקדמו לשלטון המצרי ( 1831-40 ) היתה איטית ביותר . למעשה היתה זו עיירה קטנה שחסתה בתחומה של עכו . תושביה עסקו ברובם במסחר , דייג וחקלאות . מפנה חשוב בתולדותיה חל בתקופת השלטון המצרי , כאשר אברהים פחה קבע את מפקדתו בחיפה . עכו שנפגעה במלחמות הרבות שניטשו עליה איבדה את חשיבותה , וחיפה תפסה בהדרגה את מקומה . מפרצה המוגן משך אליו את הספינות הגדולות , שפקדו את חופי הארץ , ותנאי הבטחון המשופרים בהשוואה לאלו של עכו גרמו לכך שהסוחרים והקונסולים המסחריים העתיקו את מושבם לחיפה ( משנות ה 40 = ואילך . ( * תחומי עיר זו היו : לאורך חוף הים - רחוב העצמאות כיום , במעלה רחוב אליהו ורחוב אל- חטיב , ומזרחה לאורך רחוב שיבת-ציון , עד סימטת אל-בכתארי - לחוף הים ,
|
|